אולי אני לא אובדנית כמו שחשבתי. אולי אני סתם רעבה.

משעמם לי ואני מתחמקת מלהכין תיק לבסיס (עובדתית אתחרט על זה אחר כך כמו כך שבת) ובא לי לחפור לכם פה כי זה היומן הפרטי שלי

נראה לי שהבנתי את אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בדיבורים על הסכסוך אונליין לעומת דיבורים על הסכסוך איפה שהוא אשכרה קורה.

אנחנו חיים כאן. ובסופו של דבר, אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים לחיות. בתור מי שבאים מחברה של מצביעי סמוטריץ' ואוהבי בן גביר, הרוב המוחלט אפילו שלהם לא שונאים ערבים כי הם ערבים וחושבים שיהודים הם העם הנבחר הנעלה אתנית- הם שונאים לחיות בפחד מפיגועים וחושבים שגזענות תפתור את זה. מעטים כאן האנשים שלא בסך הכל רוצים לחיות בשקט. אלה החיים שלנו, וגם הפלסטינים שחיים תחת כיבוש וגם הישראלים שחיים דרך מלחמות ופיגועים פשוט רוצים שזה יפסיק. אנחנו פשוט רוצים להיות מסוגלים לצאת מהבית בלי לפחד שירו בנו או ידקרו אותנו, לנסוע באוטובוסים בלי לפחד שהם יתפוצצו, להקשיב למוזיקה בלי לקבל התקפי חרדה מדברים שנשמעים קצת כמו אזעקה. אני לא יכולים לדבר על החוויה של פלסטינים שגרים כאן כי אני לא פלסטינים, אבל בסופו של דבר הם בני אדם ואני מניחים שהם גם רוצים את אותו הדבר.

אבל מבחינת האמריקאים שיושבים בבטחה בבית שלהם? גם אלה שרואים א�� הקונפליקט בצורה הכי הוגנת ומדויקת, הם לא מפחדים. מבחינתם זה לא עניין של חיים או מוות- זה עניין של עקרונות מוסריים. גם בשביל אלה שמבחינתם זה לא סיפור שהם רוצים שהבלורבוז שלהם ינצחו בו, זה מבחן. זאת טרגדיה במרחק אלפי קילומטרים, והם רוצים להשתמש בתפיסות המוסריות שלהם כדי לנצח בה. אתם תומכים בזכויות של ילידים לארץ להיות עצמאיים? אתם תומכים בשחרור האזרח? אתם תומכים במערב? בקולוניאליזם? בשוויון זכויות? היררכיה? לא משנה מה היא תפיסת העולם שלכם, הנה אופציה מצויינת ליישם אותה!!!!!!! הם ניגשים לקונפליקט בנקודת מבט של עקרונות, במקום בנקודת מבט של חוויית חיים. זאת הסיבה שיש קווירז פור חמאס- הם חיים את הקונפליקט בתור משהו עקרוני שבו החלשים צריכים לנצח על החזקים כי קווירים היו חלשים לאורך ההיסטוריה, וזאת התפיסה העקרונית שלהם. לא משנה איך זה משפיע על קווירים שבאמת חיים כאן. הם לא פונים לקונפליקט בבדל של אנוכיות או מחשבה של איך זה משפיע עלי, כי יש לזה 0 השפעה עליהם. זאת תנועה עקרונית מבחינתם, לא חיים של אנשים.

רובם המוחלט האנשים שגרים כאן מוכנים לוותר על העקרונות שלהם. הציונים הכי ציונים שאני מכירים היו מוכנים לתת לפלסטינים חצי מהמדינה שהם תופסים בתור שייכת להם אם זה היה מגביר את הבטחון שלהם. השמלאנים הכי שמלאנים יפי נפש מצדיקים כרגע הפצצות בעזה שגובות מחיר של חיי אדם אזרחיים כי הם חושבים שזה הדבר היחיד שיגן עליהם מפיגועים. זה לא עניין של עקרונות מבחינתנו, או של מה שאנחנו רוצים אידיאולוגית או העולם שאנחנו חושבים שהכי צודק- אלה החיים שלנו ואנחנו רוצים לחיות, ואנחנו רוצים שכולנו נחייה. רובם המוחלט של האנשים כאן לא רוצים במוות של אנשים מהצד השני של הגדר בשביל הכיף, הם רוצים את זה כי זה מה שיביא להם בטחון. חשוב לי להבהיר שאני לא אומרים את זה בתור הצדקה לרצון במוות הזה וכי אני חושבים שיש לנו זכות פשוט לזנוח את העקרונות המוסריים שלנו ולהשאיר את האמפתיה בפח. אבל בסופו של דבר גם האנשים הכי טובים שפועלים בשביל שלום ופתרון מדיני ושוקלים גם את החיים של אנשים מהצד השני של הגדר, עושים את זה כי הם חושבים שזאת הצורה שתהיה יותר יעילה בהגנה על החיים שלהם. מבחינת אף אחד כאן זה לא עניין מופשט של עקרונות, גם אם יש לעקרונות שלנו חלק בזה. זה עניין של פחד. ואנחנו מוכנים לוותר על הארץ המובטחת או על זכות השיבה או מה שזה לא יהיה אם זה אומר שאנחנו לא צריכים לפחד שיזרקו אותנו מהבית שלנו, שירצחו אותנו או שיחטפו אותנו או שיאנסו אותנו או את המשפחה שלנו או שלא תהיה לנו יותר מדינה שתגן עלינו מהאנשים שרוצים לעשות את זה או שלא יהיה לנו מספיק אוכל ולא נוכל לבקר במקומות שקדושים לדת שלנו או במקומות שיש לנו היסטוריה בהם. זה לא עניין של תמיכה בהתנגדות אזרחית לאויב רע וגדול, זה עניין של החיים שלנו ומה יקרה לנו ואיזה זכויות יהיו לנו ואולי אם יש לנו מספיק זין לשים היום ועדיין אכפת לנו מלהיות אנשים טובים יש לנו גם אמפתיה כדי לחשוב גם על מי שבצד השני של הגדר ועל העוולות המוסריים שנעשים כאן. זה לא אומר שלא אכפת לנו ושיש הצדקה לפעול רק בשביל עצמנו ולא מתוך מוסר כלשהו, אני חושבים שהאמפתיה והמוסר האלה הם הדרך האפשרית היחידה לפתור את הקונפליקט ושיש לנו מחוייבות להיות תמיד הכי אמפתיים שאנחנו יכולים. אבל בסופו של דבר החיים של כל אחד כאן יכולים להגמר בשניה אם הוא מנסה לפתור את העוולות המוסריים האלה בצורה הלא נכונה, וזה משהו שאנחנו תמיד זוכרים ופועלים על פיו כשאנחנו הכי אמפתיים שאנחנו יכולים להיות. וזה באמת ההבדל בין פעילי שלום ישראלים לבין קווירז פור חמאס: הפחד. התפיסה של הקונפליקט לא בתור משהו עקרוני, אלא בתור מציאות. אנחנו לא רוצים שהטובים ינצחו, גם אם אלה חלק מהשיקולים שלנו- אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים לחיות.

הודעה חשובה לכל ישראלי שמרגיש שהמצב עושה אותו אובדני:

אתם לא לבד. אני בדיוק כמוכם.

בגלל המלחמה נאלצתי לאפס ספירה של כמעט שנה בלי מחשבה אובדנית וכרגע הספירה עומדת על ארבעה ימים.

אבל!!

בניגוד למה שהדיכאון שכולנו נוטים לשקוע לתוכו אומר, אנחנו נעבור את זה. אנחנו נשרוד ונמשיך להתפתח ולהיות אנחנו ונחגוג על אפם וחמתם של עוד קבוצה שניסתה להכחיד אותנו, ואולי עוד כמה שנים יהיה חג חדש ונאכל אוזני סינוואר (למרות שאני חייב להודות שזה נשמע מזעזע) אבל אנחנו עם חזק ושרדנו כל כך הרבה, ואין מה לוותר עכשיו. אנחנו נמשיך, אנחנו תמיד נהיה פה והם לא יכולים להפטר מאיתנו בכזאת קלות. אנחנו נזכור תמיד ונתגעגע ונכעס ונבכה אבל אנחנו נהיה פה ואין לאף אחד, אפילו לא לכל המפגינים והמגיבים ושאר האנטישמים, שום מילה בנושא. אנחנו לא הולכים לשום מקום.

ואם אתם צריכים חיזוק נוסף, תזכרו שרק בגלל שהאנטישמים רוצים שתמותו, מחובתנו בתור ישראלים נוטרי טינה טובים להשאר בחיים ולחיות טוב, לחיות חזק ולחיות בשמחה ואושר אפילו כשזה קשה, רק כדי לעצבן אותם עד שיגעון. שיראו מי אלה עם ישראל- לא אנשים שמתעסקים איתם.

בכל מקרה, אל תרגישו רע אם אתם לא יכולים לשמוע על המצב יותר, אל תרגישו רע להתנתק, אתם לא חייבים תמיד לדעת הכל ואם זה באמת עושה לכם רע ברמה כזאת עדיף שתחיו בבועה אבל לפחות שתחיו. זה הכי חשוב.

שבת שלום לכולם, אני אוהב כל אחד ואחת מכם 🩵🤍

לכל הישראלים שעוקבים אחריי או שנמצאים פה

האנשים שפה לא יודעים מה המציאות. ואני מניחה שלכולנו נמאס לראות שקרים ודברים מונפצים עלינו כיהודים וכישראלים. אני למעלה מעשור באתר הזה ותמיד פחדתי לכתוב משהו בגלל כל האנטישמיות והשנאה שיש פה.

לא יכולתי לשתוק יותר אחרי ה-7 באוקטובר, ואני רואה שגם אתם לא.תכתבו. תסבירו. תענו לאנשים.

*כמובן וזה במידה והם לא תוקפים אתכם בחזרה, אין למה לשכנע אנשים שלא מקשיבים. אם מטרידים את��ם- לחסום מיד!

הכי חשוב: תראו להם עובדות. תראו להם שאנחנו בסך הכל בני אדם שרוצים לחיות בשלום.

ואם אתם מפחדים- תשלחו לי מה שאתם רוצים בהודעות אנונימיות ואפרסם . אתם גם לגמרי מוזמנים לפרסם בעצמכם ולשלוח לי אם אתם מקבלים ביקורת ואין לכם כוח להתמודד עם זה לבד.יש לכם גב. אנחנו באמת עם חזק.

יאללה הלכתי לעשות שנץ של שישי. אוהבת🫶

משועממת ויש לי דברים יותר טובים לעשות אז הנה הדעות שלי לגבי אכילת סופגניות מרגע שעונת הסופגניות מתחילה.

הסופגניה הראשונה בעונה- הסופגניה הכי טובה. אין מה לעשות. ככה זה. עדיין לא נמאס מהקונספט של בצק דחוס ושמנוני עם סוכר רטוב למעלה. ובגלל שהיא הכי טובה בעונה, לא פאקינג אכפת מה יש בפנים.

הסופגניה השנייה בעונה חייבת להיות עם ריבה. I don't make the rules.כל מי שלא אוהבים ריבה בסופגניות, בעייה שלכם

איפשהו פה בין השנייה לשישית, מומלץ מאוד לאכול סופגנייה קרה ומעפנה. בין אם מקבלים אותה בבית הספר, בעבודה, או ממשפחה של דתיים אמריקאים חמודים שפוגשים ברחוב. אבל מאוד חשוב לא לשלם עליה כסף.

הסופגניות האחרונה והלפני אחרונה- הכי מבאסות. ולכן מומלץ מאוד להשקיע בסופגניות שוות. כן אני יודעת שיש המון סלאנדר לסופגניות של רולדין אבל בואו נודה באמת, הן נראות יפות ממש והטעם גם לא רע.

אחד הימים הכי קשים שעברו עליי בתקופה האחרונה. אני חושב שזה שאני לא רואה את הדברים קורים מול העיניים, אלא רק שומע עליהם מבחוץ די מקשה על זה. שזה דבר מוזר להגיד, אני מניח, אבל משהו בלדעת שקורים דברים כאלה נוראיים שעתיים מאיפה שאני נמצא ואני פשוט צריך להמשיך עם היום שלי זה די קשה. בערך במאה אחוז מהזמן שהייתי ער היום יש עליי מועקה כזאת, שחלקה מהחשש שזה יגיע אליי וחלקה השני מהידיעה שאין לי איך לשנות את המצב ואני פשוט צריך לחכות שהוא ישתפר או שיגיע אליי.

התעוררתי היום בשש וחצי בבוקר מאזעקה. ופשוט. ישבתי שם. המוח שלי לא הצליח לעבד את הקלט שהוא מקבל מהעולם החיצון. פשוט ישבתי שם והייתי כזה "למה יש כזה רעש בשש וחצי בבוקר ביום שבת אני מת לישון". ואח שלי נכנס לחדר שלי לקרוא לי לחדר מדרגות. ופיזית לא שמעתי את הדברים שהוא אומר. כאילו, שמעתי, והגבתי עליהם משהו אבל זה לא הגיע לחלק של המוח שהוא מספיק עמוק כדי לפעול על סמך המידע הזה, רק מספיק כדי לענות לו "כן אני שומע" או משהו כזה ולהמשיך לא להבין מה קורה. שזה די מפחיד בסהכ.

מקווה שכולם בסדר, לפחות עד כמה שאפשר להיות בסדר בסיטואציה הזאת, במיוחד החיילים (שזה דבר קצת זקן להגיד אבל זה באמת חשוב).

ועכשיו לפוסט אישי נדיר, כי באמת התנתקתי מהחשבון באפליקציה (לא סתם היפוקריטית!) אז אני לא יודעת כמה ומתי אהיה בטאמבלר, ואני מרגישה צורך לעדכן. אחי הגדול והחבר הכי טוב שלו שניהם יבואו בטיסה הבאה להישאר אצלי. יש לי ולהם מזל גדול שאני לומדת באירופה ולכן גרה כאן. המשפחה שלי לא קרובה, ההורים מאוד גרושים, אני ואחי רבנו רוב חיינו. המצב הנוכחי פתח את עיניי לכמה חשוב לסלוח כשאפשר, לתמוך כשיש איך. דיברנו כל יום במשך שעות מאז שבת בבוקר. קלישאות הן קלישאות מסיבה, אני מניחה. כל הגוף שלי הוא עצב אחד גדול, ולא אוכל לנשום עד שהם נוחתים פה בשלום. אז, אדאג רק לאבא שלי, לחברה שלו, לסבתא, לדודות, לדודים, לבני דודים, לכל החברים שיש לי ברחבי בארץ. אני לא יכולה לתאר לעצמי את כמות החרדה שהם מרגישים בישראל, במיוחד בגלל שאני מרגישה כאילו אני כמעט לא מתפקדת בעצמי מרוב פחד וכאב, ואני בטוחה ביבשת אחרת. אכנס לבלוג מידי פעם לעדכונים וכאלה. עד אז, שולחת אהבה וחיזוק נפש לכ�� מי שקורא.ת ❤️ תישארו חזקים, תישארו בטוחים. נעבור גם את זה.

'עוד מיוטואל שנקשרתי אליו התגלה כתומך חמאס. נמאס לי נמאס לי נמאס לי נמאס לי נמאס לי'

קרה לי עם מלא בלוגריות פה שאני עוקבת אחריהן שנים. כלומר עקבתי. זה באמת עצוב לגלות שערך החיים שלנו פחות חשוב משל כולם כי...... נולדו בישראל. וואו ממש תפיסה אינטלקטואלית ומוסרית מרתקת חחחחח!!! איכס. פשוט עילגות. והם עוד טוענים לאיזה עליונות מוסרית. אבל חובה להבין שזה טמטום ושנאה שלהם.ן ולא שלנו. וש.... יאללה. למה מי הם. בלוגרים בורים ושטופי שנאה במובן עמוק מאוד.

זה פשוט הורג אותי (אולי לא בחירת המילים הכי טובה במצב😳) כמה חוסר אמפתיה יש לאנשים ואיך הם פשוט לא רואים אותנו כבני אדם. אנשים שחשבתי שהם אנשים טובים, שהחשבתי כחברים שלי, רק שאם הם היו יודעים שאני ישראלית הם היו מאחלים לי למות בלי להניד עפעף. אני משתדלת לא לקחת ללב אבל זה עדיין כואב:/

אני רוצה לשתף איתכם משהו שאני לא אוהבת שקורה לי די הרבה, וזה קצת כבד אז אני מתנצלת מראש.

שיחות על המשקל שלי והקשר שלו לבריאות שלי.

אני לתקופה די טובה, הייתי נחשבת ל"משקל בריא" לקבוצת גיל/גובה שלי. לפעמים באמצע לפעמים קרוב יותר לקצה, אבל תמיד בצד הבריא.

וזה משהו שהיה נכון רק לקראת גיל 17 ו18.

לפני זה הייתי מאוד רזה וגבוהה ביחס לאחרים ולא פורפורציונלית, ולא אהבתי את איך שנראתי, וממש אהבתי את זה שהתחלתי לקבל קצת משקל ומראה יותר טוב, ומאז עוד תמיד הסתכלו עליי במבט של למה את שמחה מזה, אבל לא היה לי ככ אכפת וזה לא היה כזה הרבה אז הייתי בסדר עם זה.

ואז הבעיות הבריאותיות שלי החמירו עוד ונהייתה לי הגבלה על האוכל יותר, כל דבר שאכלתי עשה לי כאבי בטן אבל הייתי כל כך רעבה שאכלתי בכל מקרה וסבלתי המון. התחלתי דיאטה בריאותית בשם פודמאפס.

למה הדגש על הדיאטה בריאותית? שאלה קלה. כי כל פעם שאמרתי על זה שאני בדיאטה, ישר אמרו לי, מה? למה את צריכה דיאטה? את רזה! למה שתעשי את זה לעצמך. אז הוספתי את המילה בריאותית. כאילו שלא כל דיאטה היא בריאותית. הרי בדיאטה מה עושים? בונים תפריט לפי מה שמתאים לך.

אז התחלתי אותה, והייתי סבבה לתקופה יפה של חודשיים.

בדיאטת פודמאפס מורידים את כל המזון שעושה בעיות לרוב האנשים, אוכלים מזון מבוקר לחודש- זאת אומרת רושמים הכל, מתי אכלתי מה אכלתי, אם כאב וכולי, ואז כל כמה ימים מנסים להחזיר משהו ולראות מה התוצאה. זה לא תהליך מהיר, וזה בעצם לא תהליך שנפסק כי התפריט יכול להשתנות כל כמה זמן.

אבל, אחרי חודשיים, התגייסתי ונאלצתי לעצור בצבא בטירונות לא הייתה לי האפשרות לבחור באמת מה אני אוכלת מבעד להמנעות מחלב שהייתה משהו ידוע למשך שנים, שזה כבק צמצם לי את התפריט הקיים.

כל הטירונות סבלתי מכאבים, ואז הגעתי לסדיר וגיליתי שהמצב שם לא כזה שונה, פשוט שיש לי יותר חופש על מתי לאכול.

ואז, בגלל שהאוכל בחדר אוכל עשה לי רע פניתי לחטיפים, ועליתי קצת במשקל, שוב, עדיין על הקו הבריא אבל התמלאתי. ואז התחיל הערות, מההורים שלי, מחברות, מסתם ככה.

אבל לא היה אכפת לי, ואהבתי את איך שאני נראית, אז התעלמתי ממש שאחרים אומרים.

כי שוב, לא באמת היה לי מה לעשות עם זה. ושוב, דווקא די אהבתי את איך שנראתי, המדים ישבו עליי טוב, נראתי בריאה ומלאת חיים.

ואז הגיע החמרה נוספת. כל הזמן הזה סבלתי מכאבים נוראיים בבטן ללא הפסקה כי אכלתי מה שהיה לאכול ומה שהיה לאכול עשה לי רע. אז התחלתי להוריד במה שעושה לי רע לפי מה שהיה לפני הגיוס ומה שעכשיו. התחלתי להביא אוכל מהבית כמה שאפשר ולבשל בבסיס. הייתי הולכת לחדר אוכל, מגלה שהיום אין אורז, וחוזרת למטבחון היחידתי ומתחילה לבשל. זה לא היה נוח, ותמיד הייתי נשארת בלי אוכל אחרי כמה ימים ואז הייתי קונה אוכל והיה כואב לי בארנק. (אני עושה חמשושים ואני גרה במרחק של שלוש ומשו שעות בתחבצ מהבסיס)

ואז הייתה לי עוד החמרה בבריאות שלי והתחילו לי בחילות לא מוסברות מתוך כל הבעיות האלה. הייתה לי בחילה אז לא אכלתי ואז נהייתה לי בחילה כי אני רעבה כי לא אכלתי. ירדתי מעל 5 קילו בפחות מחודשיים. ורואים את זה. הפנים שלי רזות יותר, המדים שלי גדולים עליי והחגורה מקפלת אותם כדי שלא יפלו, אני לא נראית ככ בריאה. ואני רעבה, אבל תמיד עם בחילה. ולאכול נהיה קשה יותר, מן הסתם, האכזבה מהידיעה שלא משנה ה אני אוכל תכאב לי הבטן השתדרגה לאכלתי חצי מנה מאוכל שאמור לעשות לי פחות בעיות מהרגיל ואני כל כך מבוחלת שאני צריכה לזרוק או לשים בצד.

וכשאני משתפת אנשים עכשיו, בזה שאני לא נהנת מהעובדה שירדתי במשקל, הם מגיבים באותה הצורה מפעם. למה את לא מתלהב? למה את לא שמחה? מה את רצינית זה מטורף הלוואי עליי!

וזה לא נחמד, בכלל, זה קצת צורם וכואב.

אני לא בת אדם בריאה, כבר שנים. אבל הבונוס היחיד שהיה לי, זה שעם קצת קונסילר וחיוך, לפחות נראתי בריאה.

ועכשיו גם זה נלקח ממני.

ובמקום תמיכה? אני מקבלת ביקורת. כי אני אמורה לשמוח שאני רזה יותר???

למה זאת החברה היום, בשנת 2023. זה לא משנה לאיזה כיוון זה, אם זה הערות על משקל "עודף" או משקל "חסר" ועל למה אני שמחה מכל אחד מהם,

אם זה החוסר הבנה והנטייה לביקורת ישירה.

היחידים שיכולים להגיד לי אם אני במצב בריא או לא, זה אנשי מקצוע. והיחידים שיכולים לבקר אותי הם אני.

זה מתיש וזה מאכזב.

ולמען האמת, כל מה שאני רוצה זה את היכולת לשבת לאכול בכל מקום שאני רוצה לארוחה אחת בלי לחכות לתשובות מהמטבח אם יש לחמניה ללא גלוטן, אם זה מבושל עם חמאה, אם אפשר בלי החריף, אם יש אופציה להוציא את הבצל מהמנה, עד כמה התוספת תשלום לאופציה הטבעונית והאם אפשר להוריד את הגבינה אבל להשאיר את הביצה כי זה כל מה שיש לי לאכול, או שפשוט להזמיןציפס כי המנה שלי תיקח נצח, והכי חשוב, אני רוצה להיות מסוגלת לסיים את המנה ולא להרגיש שבזבזתי כסף כי לא הצלחתי לאכול יותר מחצי.

והכי חשוב, אני רוצה לעשות את זה בלי שאף אחד יגיד לי משהו.

חשוב!

שליחת מייל נגד תמיכה של משרד החינוך בכנס שמעודד טרנספוביה ו''טיפולי'' המרה! יש לינק בפוסט הזה:

https://www.facebook.com/582918607/posts/pfbid0tnEDM8bsJjjARfYMmyvX1nqPM1fZMfvXziQxCafSqRBRPKkJ872Y6JtS8wHLg6QSl/?app=fbl

לא מספיק מורים עובדים פה קשה, צריכים לסבול פרנק'ס של תלמידים שרוצים להיות ויראלים בטיקטוק, חוטפים מכות בשכר מינימום - ועכשיו שולחים אותם להשתלמויות והרצאות של רבנים ואראל סגל??

הבנ'ט דה ג'וויש פיפל סאפרד אינאף???

אוקיי שחררתי את ההומור והבדיחות על כמה שאראל סגל בלתי נסבל, אבל עכשיו ברצינות.

ראש הממשלה ושר החינוך הבטיחו לנו בפה מלא שהעובדה שאבי מעוז קיבל הרשאות לגעת בתכני לימוד של בתי הספר לא תפגע בתלמידים, לא תפגע בקהילה הגאה, שהכל זה סתם פרנויות של השמאל או וואטאבר - ותראו מה קורה עכשיו!! מול עיניינו המשתאות!!!!

חקרתי עוד קצת על ההשתלמות הזאת, מאיפה היא הגיעה פתאום, וקראתי שמשרד החינוך מתנער מכל הדבר הזה ומאשים איזו פקידה מסכנה שכביכול נתנה אישור מבלי שהיא קיבלה אישור או שקר כלשהו. כאילו. מה?

קונספט חדש/ישן! מאשרים ומתנערים! מצד אחד מחבקים את הקהילה, ביבי מתגאה (קריצה) בראיונות בחו"ל בפלורליזם ובאמיר אוחנה ותראו איזה כיף להיות הומו בישראל! ואז מצד שני הוא מכניס לנו את אבי מעוז בדלת האחורית (קריצה כפולה) כאילו שלא נשים לב.

אז בוקר טוב לכולם! אם חשבתם שניצחון קטן ורגעי על מי יישב בוועדה למינוי שופטים זה מספיק - אז לא. זה לא מספיק בשיט. הממשלה הזאת תמשיך במלוא הכוח להחריב כל שמץ של פ��ורליזם ודמוקרטיה שעוד איכשהו נשארו לנו כאן, מנהיגים משיחיים כמו סמוטריץ' ומעוז ישלטו בכל פינה קטנה בחיינו כי אף אחד בימין לא חושב לשים להם ברקסים, הרי למה לפרק את הממשלה המושלמת הזאת???? אבל יום אחד הם יקומו מאוחר מדיי ויבינו שהנזק שהם גורמים לו עכשיו זה רק קצה הקרחון בסאגה הפסיכית שהאנשים האלה מתכננים לנו.

אני באמת לא מבינה איך הח"כים בליכוד, השפויים שנשארו, רואים את כל ההתנהלות הזאת ולא חושבים לעצור את רכבת הבלהות הזאת. מה, זה הפחד שיעיפו אותם מהמפלגה? זה הפחד ממה שהקיצוניים בשוליים, שהופכים לאט לאט למיינסטרים, יעשו להם? זאת הדמוקרטיה שאתם טוענים שיש במפלגה?

יואב קיש, שר החינוך, הוא לא אדם מטומטמם. גם לא אבי דיכטר או גילה גמליאל או צחי הנגבי. יואב גלנט קם ודיבר על כמה שהמצב חרא והוא פוטר לכמה רגעים. פאקינג אמיר אוחנה! איך הוא יושב עם אנשים שרק רוצים למגר אותו והומואים אחרים מהמרחב הציבורי? ניר ברקת, איש עסקים מצליח ושר הכלכה, אתם רוצים להגיד לי שלא מתהפכת לו הבטן מהאזהרות שמומחים מהארץ והעולם מזהירים לגביהם מעל כל פלטפורמה אפשרית?

ובראשם, מר בינימין נתניהו, הוא באמת מסכים להתעלם מהכל ולצלול עם הראש קדימה אל תוך התהום הזאת?

באמת שאני לא מבינה מה קורה כאן, והלוואי שה"טעות", כמו שמשרד החינוך מגדיר אותה, שהיא ההשתלמות הזאת זה רק משהו נקודתי.

אבל כמו שזה נראה, וסליחה על הפסמיזם, זאת רק ההתחלה ודברים ילכו ויחמירו אם הציבור השפוי שנשאר דומם עד עכשיו לא יקום וייקח חלק במחאה הזאת.

שרק נראה ימים טובים יותר, מה אני אגיד לכם.

מהו טיפול ביולוגי?

סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר אצל גברים בארץ ובעולם. על אף הנפוצות והקושי של המחלה, סיכויי ההחלמה ממנה הם גבוהים באופן יחסי ועומדים אצל כ-90% מהחולים. חלק גדול מאותו אחוז החלמה חיובי נובע מההתקדמות הטכנולוגית והמדעית בחקר הסרטן, הטיפול בו ומניעתו. אחת משיטות הטיפול הנפוצות ביותר בסרטן הערמונית כיום הוא הטיפול הביולוגי.

שיטת טיפול זו מבוצעת כמעט בכל בית חולים בארץ ואחוזי ההצלחה שלה גבוהים באופן יחסי, אך מה באמת אתם יודעים על הטיפול הביולוגי? ממש כאן למטה אספתי לכם את כל המידע שכדאי לדעת על טיפול ביולוגי בסרטן הערמונית, אילו סוגי טיפולים ביולוגים קיימים כיום ואיזה טיפול ביולוגי מתאים לאיזה מקרה.

מהו טיפול ביולוגי?

טיפול ביולוגי היא צורת טיפול חדשה יחסית שהגיע אלינו הודות לחידושים הבלתי פוסקים במדע ובביו-רפואה. סוג טיפולים אלו הן למעשה תרופות המבוססות על ביולוגיה מולקולרית, ביולוגיה המתמקדת בתהליכים הקוראים בתוך המבנים המולקולריים בגופנו בדגש על מערכת הדנ"א. סוג טיפול זה בדרך כלל מטפל באספקט יחידני של המחלה ולא בכל המנגנונים שלה. שיטת הטיפול הפכה לפופולארית בטיפולים במחלות אוטואימוניות שונות כמו מחלת הסרטן. התרופה פועלת כך שהיא משפיעה על התאים בגוף ומפעילה עליהם שינוי מנגנוני ומשפיעה על פעילותם השותפת. כך, התרופה נצמדת לתאים החולים ומתחברת אל ה"מערכת שלהם" ובכך מקשרת אותם אל התאים רצויים או משנה כל התנהגות מנגנונית אחרת.

טיפול אימונותרפיה

טיפולים אלו כוללים שימוש בתרופה אימונותרפית בשם Sipuleucel T, תרופה מותאמת אישית. התרופה עושה שימוש ביכולות השונות של המערכת החיסונית של החולה על מנת להשמיד את התאים הסרטניים בגופו. חשוב לדעת כי התרופה מיועדת עבור חולי סרטן הערמונית במצב מתקדם שאינו מגיב לטיפולים הורמונליים קודמים. על מנת לייצר את התרופה יש לקחת תאי דם לבנים מהחולה.

אותם תאי הדם שנלקחו מהחולה מועברים למעבדה ונפגשים עם חלבון המיוצר בתאים הנושאים את סרטן הערמונית, חלבון בשם PAP. לאחר שהמפגש עובר בהצלחה, אותם תאי דם לבנים מוחזרים דרך עירוי רפואי אל גופו של החולה, תהליך שיעבור מספר פעמים עד שנראה הצלחה. מטרתם של אותם תאים שהוצאו היא לסייע ולהראות לתאי הגוף האחרים כיצד לתקוף את התאים החולים.

לטיפול יכולות להיות מספר תופעות לוואי, ביניהן כאבי פרקים, בחילות, כאבי ראש, חום ועוד.

טיפול מעכבי PRAP

שיטת טיפול ביולוגי זו היא אחת משיטות הטיפול הנהוגות יותר בשנים האחרונות והיא מתבצעת בבתי חולים רבים ברחבי הארץ. בשונה מסוג הטיפול הקודם שדנו בו, תרופה זו מיועדת לחולי סרטן הערמונית הנושאים מוטציות בגנים BRCA1\2. כאשר יש מוטציה בגנים אלו נוצרת חריגה במנגנון התיקון העצמי של הדנ"א. הטיפול התרופתי למעשה "חוסם" את המסלול של אותם תאים פוגעניים, לא מאפשר להם להגיע לתאי הגוף השונים ולמעשה מובילים למותם של אותם תאים.

כדאי לדעת כי נטילת תרופות טיפול מעכבי PRAP גורם לעיתים קרובות למספר תופעות לוואי כמו חוסר תיאבון, קוצר נשימה, בחילות, פריחות, שלשולים ועוד.

טיפול פמברוליזומאב

תרופה זו למעשה בולמת סוג חלבון הנמצא על תאי ה-T, חלבון בשם PD-1, ומאפשרת למערכת החיסונית לתקוף את התאים החולים. התרופה מיועדת לחולי סרטן הערמונית בעלי גידול המפגינים סימנים של מנגנון דנ"א תקול או גידול בעל אי יציבות של הגנים. זוהי תרופה שאושרה לטיפול ממש בשנים האחרונות והיא מבוססת על מספר חקרים מדעיים שבוצעו עליה לאחרונה. כדאי לדעת כי תרופה זו כלולה בסל התרופות הישראלי.

 קראו גם על הטיפול החדשני בסרטן העמרמונית

מקסום ההחזר על ההשקעה: כוח השכנוע של SEM

שיווק במנועי חיפוש (SEM) הוא כלי רב עוצמה לעסקים להגביר את הנראות המקוונת שלהם, להניע תנועה לאתר שלהם, ובסופו של דבר, להגביר את ההחזר על ההשקעה (ROI). עם זאת, הפעלת קמפיין SEM אינו מספיק. כדי להגדיל באמת את החזר ה-ROI שלך באמצעות SEM, אתה צריך גישה אסטרטגית. במאמר זה, נחקור כמה טיפים כיצד למקסם את החזר ה-ROI שלך באמצעות SEM.

הגדר את המטרות והיעדים שלך לפני שתתחיל בקמפיין SEM שלך, חשוב להגדיר את המטרות והיעדים שלך. מה אתה מקווה להשיג באמצעות מאמצי ה-SEM שלך? האם אתה מחפש להגדיל מכירות, לייצר לידים או לבנות מודעות למותג? ברגע שיש לך הבנה ברורה של היעדים שלך, אתה יכול להתאים את אסטרטגיית ה-SEM שלך כדי להשיג אותם.

בחר את מילות המפתח הנכונות אחד ההיבטים החשובים ביותר של SEM הוא בחירת מילות המפתח הנכונות. אתה רוצה למקד למילות מפתח שרלוונטיות לעסק שלך ולקהל שלך, ובעלי נפח חיפוש גבוה. השתמש בכלי מחקר מילות מפתח כדי לעזור לך למצוא את מילות המפתח הטובות ביותר עבור מסע הפרסום שלך. הקפד לבחור שילוב של מילות מפתח עם זנב ארוך וקצר כדי להבטיח שאתה קולט מגוון רחב של שאילתות חיפוש.

צור עותק מודעה משכנע ברגע שיש לך את מילות המפתח שלך, הגיע הזמן ליצור את עותק המודעה שלך. עותק המודעה שלך צריך להיות ברור, תמציתי ומשכנע. זה צריך למשוך את תשומת ליבו של הקורא ולהעביר בצורה ברורה את היתרונות של המוצר או השירות שלך. השתמש בקריאות לפעולה (CTAs) כדי לעודד את הקוראים ללחוץ על המודעה שלך ולבקר באתר האינטרנט שלך.

בצע אופטימיזציה של דפי הנחיתה שלך דפי הנחיתה שלך הם המקום שבו המשתמשים ינחתו לאחר לחיצה על המודעה שלך. חשוב לוודא שדפי הנחיתה שלך מותאמים להמרות. הם צריכים להיות רלוונטיים לעותק המודעה, קלים לניווט ובעלי קריאה לפעולה ברורה. השתמש בבדיקת A/B כדי לקבוע אילו דפי נחיתה הם היעילים ביותר ולבצע שינויים בהתאם.

מעקב וניתוח מסע הפרסום שלך SEM אינה אסטרטגיית הגדר ושכח מזה. חשוב לעקוב ולנתח את מסע הפרסום שלך באופן שוטף. השתמש בכלים כמו Google Analytics כדי לעקוב אחר תנועת האתר שלך, שיעורי ההמרה ומדדי מפתח אחרים. השתמש בנתונים אלה כדי לקבל החלטות מושכלות לגבי מסע הפרסום שלך, כגון התאמת מיקוד מילות המפתח או עותק המודעה שלך.

שפר ללא הרף את מסע הפרסום שלך לבסוף, חשוב לשפר ללא הרף את מסע הפרסום שלך ב-SEM. השתמש בנתונים שאתה אוסף ממעקב וניתוח מסע הפרסום שלך כדי לבצע שינויים ולייעל את האסטרטגיה שלך. בדוק עותק מודעה, דפי נחיתה ומילות מפתח שונים כדי לראות מה עובד הכי טוב עבור העסק שלך. על ידי שיפור מתמיד של מסע הפרסום שלך, תוכל למקסם את החזר ה-ROI שלך ולהשיג את יעדי ה-SEM שלך.

לסיכום, SEM הוא כלי רב עוצמה לעסקים המעוניינים להגדיל את הנראות המקוונת שלהם ולהגביר את החזר ה-ROI שלהם. על ידי ביצוע הטיפים האלה, אתה יכול ליצור מסע פרסום SEM אסטרטגי שמוביל תנועה לאתר שלך, מייצר לידים ובסופו של דבר מגדיל את השורה התחתונה שלך. זכור להגדיר את היעדים שלך, לבחור את מילות המפתח הנכונות, ליצור עותק מודעה משכנע, לבצע אופטימיזציה של דפי הנחיתה שלך, לפקח ולנתח את מסע הפרסום שלך, ולשפר באופן מתמיד את האסטרטגיה שלך.

הי ישראלים יקרים אולי תפסיקו להיות פאקינג חארות תמיכה בעזתים זאת לא תמיכה בחמאס האנשים שם באמת צריכים סיוע הומניטרי. מה קרה לכם? אני מבינים שקשה. אני מבינים אם אין לכם כוח יותר. גם לי אין. אבל זאת סתם רשעות. לאנשים שלא עשו כלום לא מגיע לסבול. וחשוב שנזכור את זה, כי החרא הזה כל כך קשה כרגע. בדיוק בגלל שאנחנו עוברים עכשיו את הדבר הכי קשה שעברנו מאז מלחמת העצמאות, או אפילו השואה. אי אפשר לתת לזה להפוך אותנו למפלצות. אין לכם כוח לאמפתיה כרגע? גם לי. וזה בסדר, אבל חשוב גם להכיר בזה שיש צורך באמפתיה.

תפקיד הרגש בסרטוני שיווק

השימוש בשיווק בוידאו הפך לפופולרי יותר ויותר בשנים האחרונות, כאשר חברות משקיעות רבות בהפקת תוכן איכותי לקידום המוצרים או השירותים שלהן. עם זאת, יצירת סרטון שיווקי מוצלח מעבר להצגת מוצר או שירות בלבד; זה עניין לעורר תגובה רגשית מהצופה. בפוסט זה בבלוג, נחקור את תפקידו של רגש בסרטוני שיווק וכיצד הוא יכול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הצופה.

כוחו של רגש בשיווק

רגש הוא כלי רב עוצמה בשיווק, והקמפיינים השיווקיים המוצלחים ביותר ממנפים אותו לרוב לטובתם. הסיבה לכך היא שרגשות הם המניעים אנשים לפעול. כשאנחנו מרגישים משהו חזק, יש סיכוי גבוה יותר שנפעל לפיו, בין אם זה לקנות מוצר או לשתף תוכן עם החברים והמשפחה שלנו. רגשות הם גם מה שהופך את סרטוני השיווק לבלתי נשכחים, ולכן חשוב לעורר אותם בתוכן שלך.

הרגשות השונים שיש לקחת בחשבון

יש הרבה רגשות שונים שאתה יכול לעורר בסרטוני השיווק שלך, ולכל אחד מהם יש השפעה שונה על הצופה. לדוגמה, אושר יכול לגרום לאנשים להרגיש טוב ולקשר את הרגשות החיוביים האלה למותג שלך. פחד, לעומת זאת, יכול ליצור תחושת דחיפות ולעודד אנשים לפעול במהירות. עצב יכול גם להיות יעיל, מכיוון שהוא יכול לגרום לאנשים להרגיש אמפתיה כלפי המותג שלך וערכיו.

החשיבות של סיפור סיפורים

אחת הדרכים הטובות ביותר לעורר רגשות בסרטוני שיווק היא באמצעות סיפור. כשאתה מספר סיפור מרתק, אתה לוקח את הצופה למסע ונותן לו משהו להתחבר אליו מבחינה רגשית. ניתן להשיג זאת על ידי שימוש בדמויות ניתנות לזיהוי, תרחישים מהחיים האמיתיים, או אפילו אנימציה. על ידי יצירת סיפור שמהדהד עם הקהל שלך, אתה יכול לבנות איתו קשר חזק יותר ולגרום להם לנקוט בפעולה גבוהה יותר.

תפקידה של המוזיקה

מוזיקה היא עוד כלי רב עוצמה שניתן להשתמש בו כדי לעורר רגשות בסרטוני שיווק. המוזיקה הנכונה יכולה לתת את הטון לסרטון שלך וליצור תחושה של אווירה שיכולה לשפר את ההשפעה הרגשית של התוכן שלך. לדוגמה, שימוש במוזיקה איטית וקודרת יכול ליצור תחושת עצב או מלנכוליה, בעוד שמוזיקה אופטימית ואנרגטית יכולה ליצור תחושה של התרגשות או אושר.

חשיבותה של אותנטיות

אמנם חשוב לעורר רגשות בסרטוני השיווק שלך, אבל חשוב גם להיות אותנטיים. אנשים יכולים לדעת מתי מותג לא הגיוני, וזה יכול להשפיע לרעה על התפיסה שלהם לגבי המותג שלך. לכן, חשוב להיות נאמן לערכי המותג שלך וליצור תוכן שמשקף אותם באמת. זה יכול לעזור לבנות אמון עם הקהל שלך ולהגדיל את הסיכוי שהם יתקשרו עם המותג שלך.

סיכום

לסיכום, לרגש יש תפקיד מכריע בסרטוני שיווק. על ידי העלאת רגשות בתוכן שלך, אתה יכול ליצור קשר עמוק יותר עם הקהל שלך ולגרום להם לנקוט בפעולה גבוהה יותר. בין אם זה באמצעות סיפורים, מוזיקה או דמויות שניתן להתייחס אליהן, ישנן דרכים רבות ושונות לעורר רגשות בסרטוני השיווק שלך. עם זאת, חשוב גם להיות אותנטי ונאמן לערכי המותג שלך, מכיוון שזה יכול לעזור לבנות אמון עם הקהל שלך. עם האיזון הנכון של רגש ואותנטיות, אתה יכול ליצור סרטונים שיווקיים שבאמת מהדהדים את קהל היעד שלך ומניבים תוצאות אמיתיות עבור העסק שלך.

היי אשכולית, ראיתי את הפוסט האחרון שלך ולמרות שאני לא מכירה אותך המוח שלי מנסה לעבוד שעות נוספות כדי לעזור לאנשים, אז הנה אני כאן.

ההרגשה של הבדידות, הלסנן את החברים הכי טובים שלך כי זה לא מרגיש כאילו אכפת להם, אני מכירה את זה, זו תחושה נוראית, וצר לי להגיד שגם אני לא יודעת איך לצאת מזה. הכי חשוב לדעתי זה לזכור שהכל יהיה בסדר, לא לשקוע בתוך כל החרא שהעולם והבריאות הנפשית הדפוקה שלנו זורקים לכיווננו, אוליי זה לא עוזר מיד, אבל לפחות זה אומר שהמצב לא נעשה גרוע יותר, וזה כבר טוב. אני בטוחה שגם אם זה מרגיש אחרת, יש לך חברים שבאמת אוהבים אותך ושהיו שמחים להקשיב לך ולצרות שלך, כי בשביל זה יש חברים וגם אם הם לפעמים עסוקים יותר בעצמם עדיין אכפת להם ממך יותר משאת בכלל יכולה לדמיין. באשר לחברות שתמיד יורדות עלייך כשאתן ביחד, אני לא יודעת מה הסיטואציה שם בדיוק אבל אני חושבת שכדאי ממש להציב שם גבולות מולן של מה שנעים לך ולא נעים לך, ואני יודעת שזה ממש קשה לעמוד מול חברים ולהגיד להם שמשהו שהם עושים הוא לא בסדר או פוגע בך, אבל זה יהיה יותר טוב ככה.

בקיצור ממש סליחה שחפרתי, אבל ממה שאני רואה כאן בטאמבלר את באמת בנאדם מקסים, וראיתי שאנחנו מתמודדות עם דברים שאוליי דומים טיפה וקיוויתי לנסות לעזור קצת.

אני לא טובה בלכתוב סופים של דברים אז הנה סוף

אני קצת לא יודעת איך לענות לזה (ואני גם קצת לא הייתי בטוחה אם בכלל) אבל תודה רבה אנון💗 זה באמת מחמם לי את הלב!