I will tell you the reason: they are lacking meaning in their lives and it is fulfilled by protests

Imagine if they used half that energy to help their community: clean the streets, go to city planning meetings, organized a party or literally anything that would improve their and their friends' lives

'If one bomb was dropped in London you'd never hear the end of it' If 7/10 was done to any of your countries, you privileged fucks, the situation would have been much worst. And no one would have been protesting.

ok, you little shit heads, the fact that the Palestinian live under horrible conditions is not an excuse for the mass kidnapping and targeting civilians.

Two wrongs don't make a right.

and it goes both ways, the assault that has been perpetuated against Israeli citizens does not make the suffering of Palestinian civilians justified.

so, you little shit, practice your fucking humanity and allow the horrors exist without comparing or justifying them!

Israeli PTSD:

1. The bus engines make the same sounds as a siren, so I get really freaked out when I hear it.

2. I heard a noise outside at 3:34 AM, jumped out of bed, grabbed my fake wood Katana I have next to me since October 7th and waited for whichever terrorist was outside my door (which turned out to be my 13 year old Irish setter bumping into my bedroom door).

3. "WHAT WAS THAT BANG??" "Someone shooting!!"

"No, just thunder."

4. Do not use the word "kidnapped" as a joke or phrase unless it's the actual kidnapped in Gaza.

(Feel free to add more my lovely fellow Israelis)

נקודה מאוד מעניינת ששמעתי כמה פעמים בחודש המזוויע הזה, היא שהעולם מתרחק מתפיסת טוב מול רע ומאמץ תפיסה של חזק מול חלש.

זה נפוץ בעיקר בחוגים פרוגרסיביים במערב, אבל לא רק. כולנו יודעים שהעולם הוא לא שחור ולבן והרבה דברים הם לא 100% טוב או 100% רע, הנרטיב של חזק-חלש מעודד ניואנס והתחשבות במעמדות ובמאבקי כוחות והוא הוליד הרבה דברים טובים. תנועת מי טו למשל הגיעה מהמקום הזה, שאנחנו מאמינים לקורבנות כי מעצם היותם קורבנות קשה להם להשמיע את הקול שלהם.

אבל, ויש פה אבל גדול, במיוחד עכשיו אנחנו רואים את הנרטיב הזה הולך מהמקום הניואנסי של להטיל יותר אחריות על מי שחזק, לסוג החדש של קיצוניות וראייה דיכוטומית - אם אתה חלש, מסכן, קורבן - מותר לך לעשות הכל.

וזו הסיבה שאנחנו רואים כל כך הרבה פרוגרסיבים וליברלים מצדיקים את המעשים של חמאס. מרוב אובססיה לקוטנקסט, אנשים שכחו שרצח, חטיפות ואונס זה רע - בלי קשר לקונטקסט. הפלסטינים הם באמת מוחלשים פה באזור, אז מותר להם. נקודה שאני רואה שוב ושוב היא ״זו לא הגנה עצמית מצד ישראל כי בעזה מתים יותר״. בישראל מתו פחות אנשים כי אנחנו משקיעים בהגנה על האזרחים שלנו, כי הוצאנו מיליארדי דולרים על כיפת ברזל, כי אנחנו לא משתמשים בנשים וילדים כמגן אנושי - אבל זה לא משנה, כי אצלם מתו יותר אז הם מסכנים ולכן מותר להם. ואנחנו רואים מדינות במערב שמכילות ״הפגנות״ של מהגרים ופעילי שמאל, שהן בעצם מפגני אלימות ואנטישמיות משולחי רסן, תקיפות של יהודים ושל שוטרים, ונדליזם והשחתה. המערב מכיל את זה כי הם מסכנים, הם מוחלשים, אבל אם המערב לא יגן על עצמו, מהר מאוד האלימות והפרימיטיביות ישתלטו על העולם הליברלי שאנחנו מנסים לבנות כאן.

בהקבלה למי טו, אז לא הייתה מסה של אנשים ליברלים שאמרו שתלונות שווא, לצורך העניין, הן כלי לגיטימי במאבק לשוויון מגדרי כי גברים הם חזקים ונשים הן מוחלשות אז מותר להן לעשות כל מה שהן רוצות כדי להשתחרר מכבלי תרבות האונס. מה השתנה?

למה הם תולשים פוסטרים של ילדים חטופים? למה הם מסרבים להאמין שקרה פה טבח נורא? כי זה יהפוך אותנו למסכנים, ואם אנחנו מסכנים הם חייבים להיות בצד שלנו. הם חייבים להאמין שזה לא קרה. לאורך ההיסטוריה אידיאולוגיות השתנו מקצה לקצה, אבל איכשהו, הבעיה תמיד נשארה היהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשגרמניה הייתה בשפל כלכלי והמפלגה הנאצית עלתה לשלטון, את מי האשימו? את היהודים, ששולטים בכסף ובבנקים. וכמעט 100 שנה אחר כך, בעידן פוסט-קולוניאליסטי, מי הקולוניאליסט הכי גדול? היהודים.

והם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם. אשכרה קיימים אנשים שטוענים שאין דבר כזה העם היהודי, ושאין לו קשר לארץ ישראל, כולנו אנשים לבנים מרחבי העולם שהמציאו זהות תרבותית משותפת כדי לצבור כוח ולהשתלט על אדמות פלסטין. אותם אנשים שמופתעים כל פעם מחדש ששחקן עם אף גדול הוא לא יהודי כי ״יש לו וייב״.

גם אנחנו, לצערי, לא נקיים מהתחושה שאנחנו מסכנים אז יש לנו פטור מהמוסר ומהחוק. כל מנטליות ״ישראל השנייה״, הפוליטיקאים שלנו שהמשפחות שלהם דוכאו בעבר, מרגישים שמותר להם שחיתות ומותר להם מינוי מקורבים ומותר להם שוחד. ועכשיו כשטבחו בנו, ואנחנו מרגישים מפוחדים וחלשים ובצדק, אני פתאום שומעת מכל פינה ״כהנא צדק״, ״לשטח את עזה״, ״להטיל עליהם פצצת אטום״.

זו מנטליות מסוכנת. העולם מורכב ומלא בניואנסים, אבל בשורה התחתונה, יש דברים שלא עושים ולא אומרים. זהו. נקודה. גם אם אתה הכי מסכן בעולם זה לא נותן לך free pass. ואם המערב רוצה להישאר חופשי, הוא צריך להפסיק לפחד ולהפסיק לקבל בהבנה התנהגויות שסותרות את סל הערכים שלו. אם אתה מוכן לקבל עליך את הערכים המערביים, את זכויות האדם והשוויון וההתנגדות לאלימות, אתה מוזמן להצטרף אלינו - לא משנה מאיפה הגעת במקור. אם אתה מצפה מהמערב להכפיף את עצמו לערכים הפרימיטיביים שלך ולקבל אותם בהכלה ובהבנה, מקומך לא איתנו. וגם אנחנו הישראלים, אם אנחנו שואפים להישאר דמוקרטיים, חופשיים ומתקדמים, צריכים להיזהר מהמנטליות של ״אנחנו במזרח התיכון ואנחנו נתנהג ככה״. יש לנו את הזכות ואפילו את החובה להגן על עצמנו, אבל אין לנו את הלגיטימציה לעשות כל מה שעולה על רוחנו.

אם נתנהג כמו השכנים שלנו, מהר מאוד ניראה כמו השכנים שלנו. זו המלחמה הפנימית שלנו, גם כמדינה וגם כאינדיבידואלים.

נראה לי שהבנתי את אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בדיבורים על הסכסוך אונליין לעומת דיבורים על הסכסוך איפה שהוא אשכרה קורה.

אנחנו חיים כאן. ובסופו של דבר, אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים לחיות. בתור מי שבאים מחברה של מצביעי סמוטריץ' ואוהבי בן גביר, הרוב המוחלט אפילו שלהם לא שונאים ערבים כי הם ערבים וחושבים שיהודים הם העם הנבחר הנעלה אתנית- הם שונאים לחיות בפחד מפיגועים וחושבים שגזענות תפתור את זה. מעטים כאן האנשים שלא בסך הכל רוצים לחיות בשקט. אלה החיים שלנו, וגם הפלסטינים שחיים תחת כיבוש וגם הישראלים שחיים דרך מלחמות ופיגועים פשוט רוצים שזה יפסיק. אנחנו פשוט רוצים להיות מסוגלים לצאת מהבית בלי לפחד שירו בנו או ידקרו אותנו, לנסוע באוטובוסים בלי לפחד שהם יתפוצצו, להקשיב למוזיקה בלי לקבל התקפי חרדה מדברים שנשמעים קצת כמו אזעקה. אני לא יכולים לדבר על החוויה של פלסטינים שגרים כאן כי אני לא פלסטינים, אבל בסופו של דבר הם בני אדם ואני מניחים שהם גם רוצים את אותו הדבר.

אבל מבחינת האמריקאים שיושבים בבטחה בבית שלהם? גם אלה שרואים את הקונפליקט בצורה הכי הוגנת ומדויקת, הם לא מפחדים. מבחינתם זה לא עניין של חיים או מוות- זה עניין של עקרונות מוסריים. גם בשביל אלה שמבחינתם זה לא סיפור שהם רוצים שהבלורבוז שלהם ינצחו בו, זה מבחן. זאת טרגדיה במרחק אלפי קילומטרים, והם רוצים להשתמש בתפיסות המוסריות שלהם כדי לנצח בה. אתם תומכים בזכויות של ילידים לארץ להיות עצמאיים? אתם תומכים בשחרור האזרח? אתם תומכים במערב? בקולוניאליזם? בשוויון זכויות? היררכיה? לא משנה מה היא תפיסת העולם שלכם, הנה אופציה מצויינת ליישם אותה!!!!!!! הם ניגשים לקונפליקט בנקודת מבט של עקרונות, במקום בנקודת מבט של חוויית חיים. זאת הסיבה שיש קווירז פור חמאס- הם חיים את הקונפליקט בתור משהו עקרוני שבו החלשים צריכים לנצח על החזקים כי קווירים היו חלשים לאורך ההיסטוריה, וזאת התפיסה העקרונית שלהם. לא משנה איך זה משפיע על קווירים שבאמת חיים כאן. הם לא פונים לקונפליקט בבדל של אנוכיות או מחשבה של איך זה משפיע עלי, כי יש לזה 0 השפעה עליהם. זאת תנועה עקרונית מבחינתם, לא חיים של אנשים.

רובם המוחלט האנשים שגרים כאן מוכנים לוותר על העקרונות שלהם. הציונים הכי ציונים שאני מכירים היו מוכנים לתת לפלסטינים חצי מהמדינה שהם תופסים בתור שייכת להם אם זה היה מגביר את הבטחון שלהם. השמלאנים הכי שמלאנים יפי נפש מצדיקים כרגע הפצצות בעזה שגובות מחיר של חיי אדם אזרחיים כי הם חושבים שזה הדבר היחיד שיגן עליהם מפיגועים. זה לא עניין של עקרונות מבחינתנו, או של מה שאנחנו רוצים אידיאולוגית או העולם שאנחנו חושבים שהכי צודק- אלה החיים שלנו ואנחנו רוצים לחיות, ואנחנו רוצים שכולנו נחייה. רובם המוחלט של האנשים כאן לא רוצים במוות של אנשים מהצד השני של הגדר בשביל הכיף, הם רוצים את זה כי זה מה שיביא להם בטחון. חשוב לי להבהיר שאני לא אומרים את זה בתור הצדקה לרצון במוות הזה וכי אני חושבים שיש לנו זכות פשוט לזנוח את העקרונות המוסריים שלנו ולהשאיר את האמפתיה בפח. אבל בסופו של דבר גם האנשים הכי טובים שפועלים בשביל שלום ופתרון מדיני ושוקלים גם את החיים של אנשים מהצד השני של הגדר, עושים את זה כי הם חושבים שזאת הצורה שתהיה יותר יעילה בהגנה על החיים שלהם. מבחינת אף אחד כאן זה לא עניין מופשט של עקרונות, גם אם יש לעקרונות שלנו חלק בזה. זה עניין של פחד. ואנחנו מוכנים לוותר על הארץ המובטחת או על זכות השיבה או מה שזה לא יהיה אם זה אומר שאנחנו לא צריכים לפחד שיזרקו אותנו מהבית שלנו, שירצחו אותנו או שיחטפו אותנו או שיאנסו אותנו או את המשפחה שלנו או שלא תהיה לנו יותר מדינה שתגן עלינו מהאנשים שרוצים לעשות את זה או שלא יהיה לנו מספיק אוכל ולא נוכל לבקר במקומות שקדושים לדת שלנו או במקומות שיש לנו היסטוריה בהם. זה לא עניין של תמיכה בהתנגדות אזרחית לאויב רע וגדול, זה עניין של החיים שלנו ומה יקרה לנו ואיזה זכויות יהיו לנו ואולי אם יש לנו מספיק זין לשים היום ועדיין אכפת לנו מלהיות אנשים טובים יש לנו גם אמפתיה כדי לחשוב גם על מי שבצד השני של הגדר ועל העוולות המוסריים שנעשים כאן. זה לא אומר שלא אכפת לנו ושיש הצדקה לפעול רק בשביל עצמנו ולא מתוך מוסר כלשהו, אני חושבים שהאמפתיה והמוסר האלה הם הדרך האפשרית היחידה לפתור את הקונפליקט ושיש לנו מחוייבות להיות תמיד הכי אמפתיים שאנחנו יכולים. אבל בסופו של דבר החיים של כל אחד כאן יכולים להגמר בשניה אם הוא מנסה לפתור את העוולות המוסריים האלה בצורה הלא נכונה, וזה משהו שאנחנו תמיד זוכרים ופועלים על פיו כשאנחנו הכי אמפתיים שאנחנו יכולים להיות. וזה באמת ההבדל בין פעילי שלום ישראלים לבין קווירז פור חמאס: הפחד. התפיסה של הקונפליקט לא בתור משהו עקרוני, אלא בתור מציאות. אנחנו לא רוצים שהטובים ינצחו, גם אם אלה חלק מהשיקולים שלנו- אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים לחיות.

Israelies: Hamas attacked on October 7th, they killed, raped tortured and kidnapped civilians. Here are countless videos and testimonies.

Hamas: on October 7th we attacked, killed, raped, tortured and kidnapped civilians. We are proud of that, we are telling anyone who asks we will do it again. Here are countless videos we took and posted online.

Hamas stans on tumblr: actually, there was an Israeli helicoptr,

לפעמים חרדה חברתית משתלמת

אנחנו עושים את זה לא נכון. אנחנו צריכים להתחיל לקרוא לחמאס ימין קיצוני. ליברלים מחו"ל לא יבדקו אותנו אפילו, ברגע שהם חושבים שמישהו ימני הדעות האחרות שלו הופכות ללא לגיטימיות בעיניהם. הם לא מקשיבים לשמרנים שמדברים נגד אנטישמיות, אז אם הם יראו את חמאס כאירגון ימני שמרני הם לא יתמכו בו יותר. אני נשבעת שגויים חושבים שהם בסרט דיסני עם רעים וטובים.

כתבו על שלושה ממבשרי הציונות. בחרו אחד מהם והסבירו למה התחברתם דווקא אליו-

עוד נדע ימים טובים מאלה

עוד נדע ימים טובים פי אלף

שורשינו יעמיקו סלע

כמו ארזים בהר

We will know better days than these

We will know days a thousand times better

Our roots will deepen into the rock

Like cedars to the mountain

"eDuCatE YoURsELf" I LIVE HERE

אין מישהו שאוהב להפוך דברים שלא קשורים אליו ל100% לגביו יותר מפרו פלסטינים. 'יש לי חלומות על המלחמה' אוקי? אותי המלחמה העירה מחלומות. תחזרו לישון.

if you are abroad and want to help:

do not post graphic pictures of victims or videos of the kidnapping victims, especially not the ones showing them being harmed.

donate:

Magen David Adom

Red Crescent

3. stop glorifying violence. this is war, both sides are doing atrocities and this suck for the people living here. all the people living here

My house was attacked by Hamas supporters

Yesterday, as I was making my way home after a 12 hour shift, I got several phone calls from my family.

"WHERE ARE YOU?!?

"I just got on the bus. What's up? Why the panic?"

"Our building got hit by 5-6 molotov cocktails! Fire and police arrived!! Don't walk home. Wait until we get permission from police to come into our neighbourhood!"

I live in Jerusalem, an arab and Jewish area mixed together. My house was attacked because my family is Jewish. Thank God no one got hurt, and the damage wasn't severe. It was a proper miracle. Each molotov cocktail missed the cars and people outside.

It's not the first time that has happened. Since 2000, every few years, my building has suffered molotov cocktails by my arab neighbours, especially by the children who learn to hate and murder Jews by the UN textbooks.

So tell me, is it normal to make an actual fire bomb and throw it at innocent people, or because we are Jews it's ok?