היי זה שוב פוסט על מלאך משחית ועל המקום שנשים תופסות בחברה החרדית בכלל ובעולם התורני/קבלי/לימודי בפרט. כאילו פאק, עזבו את מוטיב האימה והשדים והרציחות - הם אבקת מרק עוף לתבשיל העיקרי שנקרא נשיות בעולם גברי שרק מחכה לתירוץ להוקיע אותן.

ועוד דבר אחד! בלי ספויילרים אבל הקוויריות עוד שנייה מתפוצצת על המסך ואני מחכה לזה בשקיקה. איזו סדרה מעולה, וואו.

למה את אוהבת את הגרסה של מרלין בbbc ? אני שוקלת להתחיל לצפות

וואו, איפה להתחיל?

קודם כל זאת הסדרה האהובה עליי, לא הסדרה הכי טובה שראיתי אבל לחלוטין האהובה עליי, כנראה יחד עם דוקטור הו. אני לא אוהבת אותה בשביל ה”איכות” שלה, אם את מחפשת איכות טלוויזיונית אז זה לא המקום, או בעצם תלוי את מי שואלים. בכל זאת מדובר בסדרה לכל המשפחה, ובנוסף הכתיבה שינתה כיוון מאז העונה הראשונה, מה שאומר שחלקים מוקדמים של העלילה לא ממש עובדים עם החלקים המאוחרים וזה יכול להיות קצת מביך לפעמים.

לחלקים הטובים - הקאסט נפלא, הסאונדטראק מצוין, והאסתטיקה בין האהובות עליי, אתסטיקה של טירות ומלכים וקסם והמון נופים ירוקים, צבעים חזקים, טבע… לכל הסדרה יש וייב מאוד חזק שקשה לא להתמסר אליו, ככה זה בשבילי לפחות. אחת האיכויות הכי חזקות שלה בעיניי היא שהיא מדברת לצופים שלה בגובה העיניים. היא לא מצפה מאיתנו להיות גאונים אבל גם לא מזלזלת בנו.

אני בעיקר אוהבת את הסדרה כי היא חוקרת לעומק מערכת יחסים מרתקת, אחת מהיותר מיוחדות שיצא לי להכיר, וזאת מערכת היחסים בין מרלין לארתור. מרלין הוא מכשף צעיר שמגיע לקמלוט, עיר שבה קסם הוא אסור, והופך להיות המשרת האישי של הנסיך ארתור, אז כמובן שהוא חייב להסתיר ממנו את הקסם שלו בחיי היומיום… מה שהופך להיות קשה כשמרלין מבין שארתור כל הזמן נכנס למצבים מסכני-חיים ושהוא צריך להציל לו את התחת.

הסדרה לא חוסכת בפרטים ומראה לנו איך מערכת היחסים שלהם מתפתחת לאורך כל חמש העונות בכל מני דרכים. יש המון הומור והשגרה היומיומית של השניים קלילה, מלאה בדאחקות שלהם אחד על השני, אבל יש גם המון רגשות כבדים יותר והתייחסות רצינית לכל מני אספקטים במערכת היחסים הזאת, כמו המחסום שנוצר ביניהם בגלל הפער בתפקידים, העובדה שהם חשובים אחד לשני יותר ממה שהם מוכנים להפגין, וכמובן הסוד של מרלין. יש גם התייחסות משמעותית לדמויות בפני עצמן ולמסע האישי שכל אחת מהן עוברת, אבל בסופו של דבר הסיפור בעיקר חוקר את הקשר שלהם.

זה סיפור שמובל על ידי הדמויות שלו ויודע את זה, ואנחנו כצופים נקשרים אליהן בקלות. גם הדמויות האחרות שהן לא מרלין וארתור גרמו לי לצחוק, לכעוס ולבכות לא פעם. אני כן אחזור רגע לדמות של ארתור ואגיד שאני מאוד אוהבת ומוקירה את הגרסה של השחקן והכותבים האלה אליו. מדובר בדמות של המלך המפורסם מהאגדות האנגליות, והסדרה מציגה אותו בפנינו קודם כל כבן אדם, רק איש צעיר עם המון אחריות על הכתפיים שלא תמיד יודע מה לעשות איתה ועושה טעויות שוב ושוב, ואנחנו מקבלים גרסה מאוד אמיתית ונוגעת ללב של המאבקים שלו בתוך זה. בהרבה יצירות על מלכים וגיבורים אנחנו מקבלים דמויות שקשה להתחבר אליהן, מושלמות מדי, אציליות מדי, וזה משהו שמרלין של הביביסי לא עשו ואני מעריכה את זה מאוד.

הסדרה לא מושלמת, אבל יש בה כל כך הרבה לב, והיא כל כך אמיתית ונכונה. הלב הזה, ההומור והדרמה, והדמויות שנשארו איתי גם שנים אחרי הצפייה הראשונה הם מה שחשוב לי ומה שהופך את הסדרה למיוחדת עבורי.

אם זה נשמע כמו משהו שאת מחפשת אני ממליצה עליה בחום. (ואם את מחליטה לצפות בה, שתפי חוויות!)