Tumgik
pluralist483 · 3 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת ויצא השגות רוחניות – רק עם עקשנות! ויהיו הדברים לזכות ולרפואת כל חולי עמו ישראל ובכללם לרפואת עיוש בן סבירסה, בני בנימין בן מזל צ'ונה, זאב בן שרה, רפואת הנפש ורפואת הגוף, אכי"ר ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכלתי (ל, ח) נתעקשתי והפצרתי פצירות הרבה למקום [להקב"ה] להיות שווה לאחותי גם יכולתי - הסכים על ידי (רש"י)
0 notes
pluralist483 · 3 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת תולדות ויעתר יצחק לה’ לנח אשתו כי עקרה היא (כה, כא) ויהיו דברים אלו לזכות ורפואה לכלל חולי עם ישראל, ובכללם לרפואת בנימין בני בן מזל צ'ונה, וזאב בן שרה, אכי"ר.
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת חיי שרה זהירות בכשרות הממון ואברהם זקן (כד, א) ויהי רצון שזכות הדברים יהיו לזכות ורפואה שלימה לבנימין בני בן מזל צ'ונה, וזאב בן שרה בתוך שאר כל חולי עמו ישראל חז"ל הקדושים אמרו, "איזו מטבע של אברהם אבינו?
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת וירא כוחה של שתיקה ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך (כב, טז) מוקדש לזכותם ורפואתם השלימה בתוך שאר כל חולי עמו ישראל של בני בנימין בן מזל צ'ונה, זאב בן שרה יש המקשים, מה בעצם הייתה הגדלות של אברהם במעשה העקידה?
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת לך לך אמונה – בדבר שמעל ההשגה ויהיו הדברים לזכות ולרפואת בנימין בני בן מזל צ'ונה, זאב בן שרה "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" (טו, ו) יש להתבונן מהי גדלותו המיוחדת של אברהם הטמונה בכך שהאמין בה'.
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת נח פועל ולא שותף ויחל נח איש האדמה (ט,כ) "איש האדמה"- דבגיניה אשתציאו בני עלמא, דלא בעא רחמי עלייהו, (זוהר ויקרא טו) נח נקרא "איש האדמה" מסביר הזוהר הקדוש, משום שלא התפלל על דורו, ומחמת כך נאבדו.
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת בראשית // מהות האדם – כפי הגדרתו ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות(ה, כב) חנוך תופר מנעלים היה, ועל כל תפר ותפר היה מייחד יחודים (מדרש תלפיות)
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
כל מועד בפני עצמו – יסוד הכל // הרב צוריאל קריספל אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקרא אתם במועדם (כג,ד) פרפראות לחג משולחנו של הגרש"ד פינקוס זצ"ל מספר הגרש"ד פינקוס זצ"ל וז"ל - בימי חיי זכיתי לשמוע שיחות מוסר ודברי חיזוק מגדולי בעלי המוסר ['המשגיח' – הגר"י לווינשטיין זצ"ל, הגר"ח שמואלביץ זצ"ל ועוד], ופעמים רבות היה הדורש מדגיש שהעניין המדובר הוא 'היסוד של כל התורה כולה'!
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
הכוכב הצעיר בנימין אצרף במשאפ ״תפילה״ להעלאת המורל. צפו ההופעה הגדולה בחו״ל שהתבטלה, תקופת הקורונה, והחשיפה הגדולה ברשת הכוכב הצעיר בנימין אצרף במשאפ ״תפילה״ להעלאת המורל.
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
מבט לשבת – שבת שובה מערכת הימים הנוראים – האמצעים והמטרה “דרך” ו”עיר” בדברי הנביא (מ"ב ו, יט) ישנו ביטוי, "לא זה הדרך ולא זו העיר", ניתן ללמוד מדברים אלו של הנביא שכדי להשיג מטרה כלשהי בחיים, יש לקבוע מראש הן את המטרה והן את האמצעים הנכונים המובילים אליה, האמצעים למטרה הם "הדרך", המטרה עצמה היא "העיר".
0 notes
pluralist483 · 4 years
Text
ראש השנה – כח של ראש // הרב צוריאל קריספל
ראש השנה – כח של ראש // הרב צוריאל קריספל
ימי התשובה הם ימים של התחדשות ובכוחם לפעול אין – סוף היום הראשון של השנה נקרא “ראש השנה”, הטור (אוה”ח סי תיז) כתב בשם אחיו רבי יהודה בן הרא”ש, ששלשת הרגלים מכוונים כנגד אברהם יצחק ויעקב, והנה בתפילת “פתח אליהו” מבואר שכל מדה [חסד, גבורה, תפארת וכו’ – שכנגד אברהם יצחק ויעקב] מכוונת לחלק אחר שבגוף, אם כן, ההבדל בין ראש השנה שנקרא “ראש” לשאר החגים המכוונים כנגד שאר איברי הגוף, הוא כהבדל שבין הראש…
View On WordPress
0 notes
pluralist483 · 4 years
Text
מבט לפרשה - פרשת ניצבים וילך "צמאה ותאבה ליראת יוצרה"
מבט לפרשה – פרשת ניצבים וילך “צמאה ותאבה ליראת יוצרה”
“למען ספות הרוה את הצמאה, לא יאבה ה’ סלח לו” (כט, יח-יט) היהודי – צמא, הגוי – רווה חז”ל הקדושים למדו מפסוק זה יסוד גדול. “אמר רב יהודה אמר רב…והמחזיר אבידה לנכרי – עליו הכתוב אומר, “למען ספות הרוה את הצמאה, לא יאבה ה’ סלח לו” (סנהדרין עו ע”ב).
מה הבעיה במחזיר אבידה לנכרי?
רש”י גילה לנו את הסוד, “למען ספות – לחבור, רוה את הצמאה – שבע בדבר עם צמא לדבר, המחזיר אבידה לנכרי – השווה וחיבר נכרי לישראל,…
View On WordPress
0 notes
pluralist483 · 4 years
Text
מבט לפרשה - פרשת כי תבוא הראש, בנין האדם "ונתנך ה' לראש ולא לזנב" (כח, יג)
מבט לפרשה – פרשת כי תבוא הראש, בנין האדם “ונתנך ה’ לראש ולא לזנב” (כח, יג)
זו היא אחת הברכות המובטחות לשומרי תורה – שיהיו לראש ולא לזנב.
ענין זה מוצאים אנו גם בראש השנה, בליל ראש השנה מנהג ישראל לאכול מאכלים בתורת ‘סימנים’ לשנה טובה, ואחד מהם הוא, שאוכלים ראש של דג או כבש ואומרים, “יהי רצון…שנהיה לראש ולא לזנב”, אדם שהוא “ראש”, זוכה בדין.
מה המובן של בקשה זו, שנהיה לראש ולא לזנב? מה משנה אם האדם הוא ראש או זנב?, נכון, הראש יכול ללכת לכל מקום שירצה ואילו הזנב נגרר אחריו,…
View On WordPress
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת כי תצא ואהבת לרעך כמוך – בממונו, בגופו, ובנפשו. לא תראה את שור אחיך או את שיו נידחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך...לא תוכל להתעלם (כב, א-ג) תורתנו הקדושה מצווה אותנו כאן על מצות השבת אבדה, אם רואים אנו את ממון חברינו שחלילה יכול ללכת לטמיון ולהאבד, חייבים אנו להשתדל בשמירתו ובהשבתו אל בעליו.
0 notes
pluralist483 · 4 years
Text
מבט לפרשה - פרשת ראה זעקה על חסרון דברי תורה בנים אתם לה' לא תתגודדו (יד, א)
מבט לפרשה – פרשת ראה זעקה על חסרון דברי תורה בנים אתם לה’ לא תתגודדו (יד, א)
חז”ל (סנהדרין סח ע”א) מספרים, שבשעה שהוציאו את מיטתו של רבי אליעזר הגדול, היה רבי עקיבא מכה בבשרו עד שהיה דמו שותת על הארץ, והקשו בתוספות הרי דבר זה אסור משום “לא תתגודדו”, ותירצו, שעל דברי תורה זה מותר.
ובביאור העניין אומר הגרש”ד פינקוס זצ”ל ששמע בשם הגר”ח שמואלביץ זצ”ל, שהנה יסוד איסו�� “לא תתגודדו”, נכתב לפניו בתורה “בנים את לה’ אלקיכם”, והיינו שמי שחובל בעצמו כאשר מת קרובו, מראה בזה שעתה חסר…
View On WordPress
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת עקב התורה – נשמת חיינו ולמדתם אתם…למען ירבו ימיכם (יא, יט-כא) התורה הקדושה היא נשמת החיים של עם ישראל ממש, כשאנו אומרים "כי הם חיינו ואורך ימינו" אין זו אמירה של התלהבות, היא החיים של כל אחד ואחד, החיים של עם ישראל בפרט והחיים של העולם כולו בכלל.
0 notes
pluralist483 · 4 years
Photo
Tumblr media
מבט לפרשה – פרשת ואתחנן קריאת שמע – הדביקות הגדולה ביותר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד (ו,ד) באופן כללי, לא ידוע לנו איזו מצוה חשובה מהשניה, כמו שאמרו חז"ל, "והווי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" (אבות פ"ב מ"א), ועוד אמרו במדרש (דברים רבה פ"ו, ב'), "מה עשה הקב"ה?
0 notes