Last Seen Blogs
kaytysblog
Untitled
princessscissors
Hey 🅱️🅱️
cursedbataurus
Cursed.Bat
zweiradkassel-blog
Zweirad Gemeinschaft Kassel
zanyninjapeach
İsimsiz
Text
ועדות בטיחות-הרצאה
1 - החוק
2 – הראשונים שהחלו בארגון הבטיחות בתעשייה
3 – כור תעשיות בע"מ - נוהל בטיחות – ועדת הבטיחות במפעל (1978 + 1984 )
4 – חקירת תאונות – לפי נוהל בטיחות בכור תעשיות בע"מ
5 - בירור וחקירת נסיבות וסיבות של תאונה
6 - ועדת בטיחות כוועדת משמעת –
7 – פעילות לעידוד באמצעות פרסים ומתנות
8 –הסבר חוקים ותקנות
9 – על מה דנים בוועדה
10–מתוך נהלי הבטיחות של מתקני הסוכנות לאנרגיה אטומית בהודו
נספחים
א – נושאים שדובר עליהם בועדות של מפעלים שונים.
1 - החוק :
חוק ארגון הפיקוח על העבודה – תשי"ד – 1954 .
פרק שני: נאמנים , ועדות בטיחות וממונים על בטיחות .
סעיף 9 – הגדרות –"נאמן בטיחות" – מי שנאמן לענייני בטיחות או גיהות מכוח הסעיפים 19 +20.
סעיף 19 נאמני בטיחות במפעל בו ועדת בטיחות –
מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות , יהיו נציגי העובדים בועדה , וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה , הנאמנים לענייני בטיחות וגיהות באותו מפעל .
החוק נחקק ב –1954 ולפי מיטב ידיעתי על סמך ההגדרות של ועדת בטיחות של
ה-National Safety Council של ארצות הברית .
סעיף 10 – הקמת ועדות בטיחות
(א) מפעל שמעבידים בו 25 עובדים לפחות תהיה ועדת בטיחות ...............
סעיף 11 – הרכב ועדת בטיחות
(א) – נציגי העובדים ......
(ב) נציגי המעביד ...............
(ג) תקופת כהונתם ...............
סעיף 13 – סדרי עבודתה של ועדת בטיחות
(א)........תבחר ..........
(ב) בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד , בהצביעם פה אחד , מספר קולות שקול נגד נציג הצד השני ...............
(הכוונה היא שלא מספר הנציגים המשתתפים מכל צד בישיבה יקבלו את ההחלטה . אם ישנם רק שני נציגי צד אחד ושלשה מצד שני לא יכולה להתקבל החלטה אלא אם אחד מצד אחד יצביע עם הצד השני ) .
(ג) מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות.......רשאים להשתתף ...............
(אין חובה להזמין את אלה – במספר ישיבות שהשתתפתי נוכחות אלה מנעה מהצדדים לדבר באופן חופשי ).
סעיף 14 – חובות וסמכויות של ועדת בטיחות
(א) (1) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן (זה לא אומר שחברי הועדה ישמשו כוועדת חקירה מקצועית אלא שהם יקבלו את הסיכומים ולפיהם ידונו ויחליטו ).
(2) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות . להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות .
(3) לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות , לבקר ולתאם את פעולותיהם .
(הממונה על הבטיחות ובעלי תפקידי הביצוע, גם אלה שלא חברים בועדה, צריכים לדוו"ח לועדה ).
(4) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל .
(אין כל צורך להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל . הממונה על הבטיחות הוא המלווה. אך עם זאת , כשידוע לממונה על הבטיחות שמישהו במפעל , נציג ההנהלה או חבר בועדת בטיחות או כל אחד אחר מעוניין לשוחח עם המפקח , הממונה יזמין אותו לשיחה עם המפקח ,ולפי התנאים לא ישתתף בשיחה ).
סעיף 16 – פגיעה בכללי בטיחות
(א) ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעביד על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות ................והמעביד רשאי ...................
(המלצת הוועדה אינה מחייבת את ההנהלה . אבל ,באם נציגי ההנהלה משתתפים בהחלטה אז
ה-"רשאית" יכול להיות החלטה לביצוע).
2 – הראשונים שהחלו בארגון הבטיחות בתעשייה –
בינואר 1953 התחלתי עבודת השתלמות במנועי דיזל בחברת "קמינס" באר"הב . קיבלתי את הספר
Accident Prevention MANUAL for Industrial Operations – 1951 .
כשאני קורא בספר על ועדת בטיחות אני מוצא שזה למעשה הבסיס של התקנות שאושרו אצלנו ב- 1954 .
אצלנו תרגמו וגם "שיפרו "קצת .
למשל – אצלנו היו"ר יבחר ע"י הועדה .
במקור –
To ensure proper recognition of the value of the work of safety committees as well as to secure the most effective results, the highest operating official in the area represented by a committee should preside as chairman.
אצלנו "יבחרו את המזכיר" .
במקור –
It is common practice for the safety director to serve as secretary for all committees .
אצלנו החברים "יבחרו או יתנו ע"י העובדים "–
במקור –
It is best for management to appoint committee representatives rather than to have them elected .
אצלנו "הועדה תמליץ"
במקור –
The entire organization functions in an advisory capacity.
The council acts as the policy-making unit and submits recommendations to management. Management reserves the right to make final decisions on safety matters.
3 – כור תעשיות בע"מ - נוהל בטיחות – ועדת הבטיחות במפעל (1978 + 1984 )
3.1 – הקמת הוועדה – בכל מפעל , בו מועסקים למעלה מ-25 איש תפעל "ועדת בטיחות" .
3.2 – הרכב הוועדה – במפעלי כור יהיו מיוצגים בוועדת הבטיחות ההנהלה , הפועלים
והעובדים , והממונה על הבטיחות במפעל משמש , בתוקף תפקידו , כמזכיר הוועדה .
במפעלים הקטנים : נציגי ההנהלה – מנהל המפעל , יו"ר
- מהנדס המפעל או מנהל כוח-אדם
נציגי הפועלים – 2 פועלים
בתוקף תפקיד - רופא (או אחות) המפעל
במפעלים הגדולים : נציגי ההנהלה – מנהל המפעל , יו"ר
- מהנדס המפעל
- מנהל כוח-אדם
- מנהל הייצור
נציגי הפועלים – 3 פועלים
נציגי העובדים – מנהל עבודה
בתוקף תפקיד - רופא (או אחות) המפעל
3.3 – זימון ישיבות הוועדה –
ישיבות ועדת בטיחות תתקיימנה במפעלים הגדולים מדי חודש ובמפעלים הקטנים לפחות 8 פעמים בשנה .
לקראת כל ישיבה יישלחו הזמנות ליועץ הבטיחות בהנהלת כור תעשיות וכן לנציג המוסד לבטיחות באזור שבו נמצא המפעל .
בכל ישיבה ירשם דו"ח . העתקים ממנו יישלחו לנוכחים , להנהלת הקבוצה , ליועץ הבטיחות בהנהלת כור תעשיות ולמפקח האזורי במשרד העבודה .
לישיבות ועדת הבטיחות יוזמנו אורחים הקשורים והמטפלים ישירות בנושאי הדיון .
לפחות פעם בשנה יוזמן רופא התעסוקה המטפל במפעל ויוזמנו מנהלי מחלקות וכן בעלי תפקידים מיוחדים במפעל .
3.4 – נושאי הדיונים בוועדה –
בוועדות הבטיחות ידונו בנושאים הבאים :
3.4.1 – מעקב ביצוע המלצות מהעבר .
3.4.2 - הצעות חדשות בכל נושאי הבטיחות במפעל .
3.4.3 - ניתוח והפקת לקחים מתאונות שאירעו .
3.4.4 – בירור עם פועלים או עובדים אשר הפרו הוראות בטיחות שנקבעו בחוק או בהוראות המפעל .
3.5 – וועדה מקצוע��ת –
במפעלים בהם ישנן בעיות מיוחדות בייצור תפעל וועדה מקצועית , כוועדת משנה של וועדת הבטיחות . חבריה יהיו בעלי מקצוע באותו נושא . הממונה על הבטיחות יהיה רכז ומזכיר הוועדה .
3.6 – נאמן בטיחות –
בכל מפעל יוזמנו מתנדבים – פועלים , עובדים ובעלי תפקידים אחרים – אשר מתפקידם יהיה לבצע את הפעולות המפורטות להלן . מספרם יהיה כך , שבכל מחלקה יהיה נאמן בטיחות אחד לפחות שתפקידו לעזור למנהל העבודה במחלקה שבה הוא עובד , בכל הנוגע לבטיחות .
סמכויותיו של נאמן בטיחות :
להעיר את תשומת ליבם של חבריו לעבודה ולמנהל העבודה על מפגעים ועל שיטות עבודה פסולות וכן להביא לידיעת הממונה על הבטיחות במפעל כל נושא הדורש את טיפולו . הנאמן אינו רשאי להפסיק עבודה וכן אינו רשאי לבצע דבר בעצמו , אלא לאחר שקיבל רשות מהממונה עליו .
נאמני הבטיחות במפעל יופנו לפחות פעם בשנה להשתלמות בנושאי בטיחות וכן ישתתפו במפגשים במפעל מספר פעמים בשנה .
4 – חקירת תאונות – לפי נוהל בטיחות בכור תעשיות בע"מ –
4.1 – תאונה קלה – אם התאונה קלה יחסית , היא תיבדק ע"י הממונה על הבטיחות במפעל , מיד לאחר הגשת העזרה הראשונה ובנוכחות הנפגע ומנהל העבודה הישיר שלו .
4.2 – תאונה קשה – אם התאונה גרמה לפגיעה קשה והנפגע הועבר לבית חולים או שהיו מספר נפגעים (אם גם לא נשלח איש לבית חולים) או שהייתה שרפה במפעל ו/או תקלה שגרמה לנזק רב מאוד , חובה על מנהל העבודה הישיר ו/או הממונה על הבטיחות ו/או מנהל כ"א להודיע למנכ"ל/למנהל המפעל. במקרים קשים מאוד וכן במקרה מוות יודיע המנכ"ל/ המנהל מיד , גם למנכ"ל החטיבה וכן למנכ"ל כור תעשיות .
במקרים חמורים שבהם שינוי המצב הפיזי במקום התאונה עלול לטשטש את עקבות התאונה , יש להודיע מיד טלפונית למפקח עבודה ולא להזיז דבר עד קבלת אישור ממנו .
4.3 – ועדת בירור – בכל המקרים החמורים תוקם ועדה לבירור המקרה ע"י מנכ"ל החטיבה/הקבוצה במקרים הקשים מאוד , רשאי מנכ"ל כור לקבוע בעצמו את הוועדה .
לצורך הוראה זו , "ועדת בירור" זו ועדה שתפקידה לרכז חומר עובדתי בנושא הבירור ו/או להסיק מסקנות .
הרכב ועדת הבירור –
- חברי ועדת הבירור יתמנו מבין עובדי מערכת כור או מחוצה לה , עפ"י שיקול דעתה של הרשות הממנה , בתנאי שאינם מעורבים בנושא הבירור ושאין להם עניין אישי בנושא הבירור או בתוצאותיו .
- ועדת הבירור תורכב כך שרוב חבריה לא יתמנה מבין עובדי המפעל הנוגע בנושא הבירור . לא יכהן כיו"ר ועדת בירור חבר שהוא מבין עובדי המפעל הנוגע בנושא הבירור .
- בכל הרכב ועדת בירור שתמונה לבדיקת מקרים קשים מאוד יתמנה נציג היועץ המשפטי של כור ונציג אגף כוח-אדם בכור .
5 - בירור וחקירת נסיבות וסיבות של תאונה חייב להיעשות על ידי בעלי מקצוע המומחים בנושא ו/או המכירים היטב את הרקע האפשרי של גרימת התאונה . עובדי המפעל המכירים היטב את מקום העבודה , החומרים המעורבים ו/או המכונות ועוד – יהיו עדים מקצועיים ו/או כאלה שראו במו עיניהם מה קרה והם יביעו לפני החוקרים את הידוע להם ואת דעתם לעל נסיבות ונסיבות קרות התאונה .
חברי ועדת הבטיחות המפעלית יקבלו את התוצאות של החקירה של אנשי המקצוע , ידונו בכל המובא לפניהם ויציגו את אשר ידוע להם אישית מתוך עבודתם במפעל . לאחר הדיון בהמלצות הועדה המקצועית וכל מה שדובר בועדת הבטיחות יסיקו חברי הועדה את מסקנותיהם ויגיעו להמלצות .
ההמלצות יועברו לטיפול המומחים במפעל אשר מתפקידם לבצע . רק אחרי שאנשי הביצוע יציגו לפני ועדת הבטיחות את האפשרויות לביצוע ההמלצות יסכמו את כל הדיונים והסיכומים יוצגו להנהלה ולעובדים .
6 - ועדת בטיחות כוועדת משמעת –
למעשה כל עובד במפעל עלול להיות מוזמן לבירור בועדת בטיחות היושבת מסמכותה כוועדת משמעת .
דוגמאות –
- פועלים שאינם משתמשים בציוד מגן אישי שסופק להם על ידי הנהלת
המפעל .
- מנהל עבודה אשר נתן הוראה לפועל לבצע עבודה שלדעת הפועל לא יכול היה לבצע בטענה שביצועה יסכן אותו – הרמת משאות בידיים שהפועל טען שהמשאות כבדות מצדי . לאחר שהפועל ומנהל העבודה הציגו את סיפוריהם , אני השתתפתי בדיון והסברתי את עמדתי התקיים דיון והגיעו לפשרה .
- עובדת מעבדה שהתעקשה לא להרכיב משקפי- מגן בעת ביצוע עבודתה ובזה סיכנה את עצמה בפגיעה נדרשה למלא את כללי הבטיחות בעבודה במעבדה . היא לא הסכימה . הסברתי את סעיף 16 בתקנות , שלפיו הוועדה יכולה להמליץ על פיטוריה . היא הסכימה ולמעשה העירה שיהיה לה טוב כי היא תקבל פיצויים על מספר שנים שהיא הועסקה במפעל .
כשהסברתי שעל סיבה זו של פיטורין אין שום פיצויים – היא ויתרה והסכימה שלהבא היא תמלא אחר כל כללי הבטיחות במעבדה .
- פועל שלא הרכיב משקפי-מגן בעבודתו בחריטת צינורות – מקום שחובה להרכיב משקפי מגן כל הזמן – הוזמן לבירור על שאינו ממלא אחר כללי הבטיחות . הפועל טען שהוא אינו יכול לראות כאשר הוא מרכיב
משקפי-מגן רגילות .
הסברתי לו כי אם זה כך עליו ללכת לבדיקה יסודית אצל רופא עיניים .
בביקורי הבא באותו מפעל פגשנו את הפועל הזה כשהוא מרכיב משקפי ראייה עם עדשות מוקשות – משקפי- מגן - . הסתבר שאותו פועל לא ראה טוב בדרך קבע וכאשר הוא הרכיב את משקפי המגן הרגילים זה הפריע לו עוד יותר .
לא היה צורך להגיע לבירור משמעתי . מנהל העבודה היה צריך לשמוע את הסיבה לאי הרכבת משקפי מגן וביחד עם הממונה על הבטיחות לפתור את הבעיה ללא צורך בהפעלת סעיף המשמעת .
מקרה דומה קרה במפעל אחר עם חרט מעולה שלא הרכיב משקפי מגן ולאחר בירור ובדיקה יסודית על ידי רופא עיניים הוא החל להרכיב
משקפיים עם עדשות מוקשות . הוא אמר לי "עכשיו אני רואה".
- מנהל עבודה במפעל הוזמן לועדה לבירור על שנתן הוראה לפועלים לבצע עבודה על מכונה בשעה שלא היה עליה מגן . נציגי הפועלים ביקשו את הבירור . מאחר שזו לא הייתה הפעם הראשונה שאותו מנהל עבודה נתן הוראות לביצוע עבודות בצורה מסוכנת ולא בטיחותית הסכימו כל חברי הועדה הטיל עליו קנס בסך יום עבודה .
- בישיבה של ועדת בטיחות בקשתי שחברי הועדה ימליצו לכל העובדים לחבוש קובע מגן בכל שטח המפעל . נציגי ההנהלה , כולל המנכ"ל , שוכנעו (לאחר מספר שיחות שכנוע מצדי ) לחייב את כולם לחבוש קובעי מגן . נציגי הפועלים סרבו להסכים . מנהל המפעל , בצעד לא שיגרתי , קבע במקום שכל ממלאי תפקיד ניהולי , כולל הוא עצמו , יחבשו קובעי מגן מיד כאשר יקבלו אותם במחסן והורה לממונה על הבטיחות להזמין ולהביא מיד קובעים .
נציגי הפועלים הופתעו ממהלך זה של המנכ"ל ואז הציעו שהם "יציעו" לכל הפועלים לחבוש קובעי מגן כ "ניסיון" ולא כחובה .
לאחר מספר חודשים רוב המועסקים במפעל חבשו קובעי מגן ולאחר עוד מספר חודשים הייתה תאונה שבה נפגע ונסדק קובע מגן !
- בישיבה של הועדה הועלה לדיון מקרה תאונה שכתוצאה ממנה פועל במחלקת אחזקה שבר ארבע אצבעות ביד ימין . נציג הפועלים טען כי בגלל שבמכונה מסוימת שלידה עבד הנפגע ישנו צינור אוויר על הרצפה צמוד למכונה ובעת שהפועל נכשל בצינור הוא נפל על ידית של המכונה שהפעילה סגירת הטפסנית שעל המכונה . הועלו אשמות נגד ההנהלה . נציג ההנהלה הציע לצאת למפעל וליד המכונה לנסות להבין מה קרה . בהגיענו למכונה , לידה קרתה התאונה , הגיע לביקור הפועל שנפגע , כשכף ידו מגובסת וחבושה . בקשנו שיסביר מה קרה . הוא חזר על הטענה של חברו והציג בפני כל חברי הועדה ובנוכחותי איך הוא נכשל בצינור ואיך נסגרה הטפסנית . חברי הועדה כמעט השתכנעו שכך היה . אני ביקשתי
מהממונה על הבטיחות להפעיל את הידית ואז כולנו ראינו שכאשר הידית נלחצת , כפי שטען הנפגע , הטפסנית נפתחת !!!
אז קמה מהומה כשכל אחד טוען את טענותיו מבלי שהאחרים ישמעו
אותו . ישיבת הועדה נסגרה . לאחר שכולם הלכו לדרכם חזרתי למקום עם הממונה על הבטיחות כדי לנסות ולהבין מה קרה ואיך בכ"ז הפועל נפגע . בינתיים הפועלים יצאו להפסקה . אחד מהם ניגש אלינו והסביר לנו מה הוא ראה : הפועל רצה לפתוח אום של בורג בקוטר של למעלה מ - "1 . הוא ניסה לעשות זאת עם מפתח צינורות גדול אך לא הצליח. הוא לקח צינור והלביש אותו על הידית של המפתח ונשען על הידית עם כל גופו כשידיו ליד הבטן . בכך הוא הצליח לפתוח את האום אבל עם זאת ארבע אצבעותיו "נסדקו " כשהן פגעו בעוצמת הדחיפה על שולחן המכונה וכך הוא שבר את אצבעותיו .
אני מספר את המקרה הזה כדי להציג דרך לא נכונה של בדיקת תאונה . הדרך הנכונה , למיטב הבנתי , היא שבעל מקצוע יבדוק את המקרה –אפשר שייעזר בבעל מקצוע שייצג את הפועלים – והם יגיעו למסקנות שאותם יציגו לפני כל ועדת הבטיחות .
חקירת תאונה אינה יכולה להתבצע בקבוצה .
7 – פעילות לעידוד באמצעות פרסים ומתנות -
- בועד�� דנים על המלצות להנהלה לערוך תחרויות בצורות שונות שמטרתן להגביר את המידע שמגיע לעובדים ובכך גם לשפר את המשמעת .
דוגמאות – חידון/ציור שמועבר לכל העובדים עם תלוש המשכורת כשהם מתבקשים לבדוק את הציור ביחד עם בני משפחתם ולהציע מה התקלות שמוצגות בציור .
- חידון/שאלות המועבר לכולם כשהם מתבקשים לענות על השאלות וגם להציע הצעות .
- תחרות מחלקתית על - ניקיון וסדר ; עבודה עם ציוד מגן אישי ; עבודה בשיטות העבודה שקבעה ההנהלה ; הפחתה מתמדת של מספר התאונות במחלקה .
הניקוד ניתן לכל המחלקה וכך גם הפרסים .
הפרסים צריכים להיות כאלה שיעניינו גם את בני המשפחה .
8 – הסבר חוקים ותקנות:
בתוקף תפקידי במרכז כור קראתי את החוקים והתקנות הקיימים והחדשים וקבעתי , לפי מיטב הבנתי , מה "מתכוונים בנאמר " ומה עלי להעביר לידיעת הנהלות המפעלים והממונים על הבטיחות לביצוע .
חלק גדול מאוד של הדרישות הן על ההנהלות ומתוקף תפקידי קיימתי מספר גדול של פגישות עם ההנהלות ועם המהנדסים שהיו צריכים לבצע וכן עם הממונים על הבטיחות.
נציגי ההנהלה והממונה על הבטיחות לומדים את החוקים והתקנות ומנסחים וקובעים איך ומה יעשה במפעל כדי שהמועסקים ידעו איך ומה לעשות כפי שנדרש .
בישיבות של וועדת בטיחות מסבירים את החוקים והתקנות ואיך על ההנהלה והפועלים לפעול כדי לעמוד בדרישות החוק .
ההסברים ניתנים לכלל חברי וועדת הבטיחות עד שהחברים הבינו והשתכנעו מה לעשות . בזה אנו מסיגים תוצאה חיובית כפולה – החברים בועדה ינהגו כפי שנדרש והם גם יסבירו לחבריהם מה לעשות כחוק .
קשה מאוד ללכת ולהסביר את הנדרש בחוקים והתקנות לכל עובד באופן אישי , למרות שלפי התקנה "זכות העובד לדעת" יש להדריך כל עובד במקום עבודתו מה הסיכונים ואיך להימנע מפגיעה . אחת הדרכים להעביר את המידע לכלל המועסקים היא באמצעות וועדת הבטיחות .
השיטה טובה גם כאשר ההנהלה קובעת , בנוסף לחוקים , נהלים לביצוע תהליכים בייצור והתנהגות בדרך כלל במפעל . תחילה מנסים להסביר ולשכנע את חברי ועדת הבטיחות ואח"כ זה עשוי לעבור לכלל המועסקים כשאלו עוזרים למנהלי העבודה בפעולות ההסברה .
הועדה משמשת גם אפשרות לנציגי העובדים להביא לפני נציגי ההנהלה בועדה טענות ודרישות בנושאי בטיחות על בעיות שהובאו לפניהם על ידי החברים במפעל . לעתים קורה שעובדים נמנעים מלהביא טענות לפני המנהלים שלהם ואז הם מציגים את טענותיהם לפני חבריהם אשר מציגים את הטענות בועדה .
נציגי העובדים מביאים לפני הועדה לדיון הצעות לשיפורים . הועדה דנה בהצעות אלה אך אסור לה להחליט על ביצוע . את ההצעה יש להעביר לבעלי המקצוע אשר יבדקו אם ניתן לבצע את השיפור ללא השפעה שלילית על הייצור ו/או על הבטיחות שכבר קיימת במקום . לאחר מכן זה יובא להנהלה אשר תחליט אם ומתי לבצע .
9 – על מה דנים בוועדה – מתוך פרוטוקולים של ישיבות במפעלים -
(ראה נספחים )
10 – מתוך נהלי הבטיחות של מתקני הסוכנות האטומית בהודו –
1-10 – כללי - המנהל הכללי לא יסתפק במילוי הוראות החוק והתקנות . עליו לקדם את הבטיחות והבריאות של העובדים במפעל באמצעות הפעלת שיתוף פעולה של כל המועסקים כך שתיווצר תרבות בטיחות . להשגת מטרה זו הוא ימנה ועדות בטיחות אגפיות ומפעלית .
א-1-10 – ועדת בטיחות ברמה מפעלית – זו הועדה העליונה של המפעל . מנהל המפעל יהיה היו"ר , והממונה הראשי על הבטיחות ישמש כחבר – מזכיר הועדה . כל ראשי האגפים ישתתפו כחברים ואתם שני נציגי פועלים בעלי כישורים מתאימים וידיעה מספקת של נושא הבטיחות והגיהות בעבודות במפעל. הועדה תיפגש פעם בכל שלשה חודשים ותדון בנושאים הנוגעים לכלל המפעל ותנסח תכניות לקידום הבטיחות והבריאות . התפקידים הנוספים יהיו כמפורט בחובות ועדת הבטיחות .
ב-1-10 – ועדת בטיחות ברמת אגף – ראש האגף יהיה היו"ר ונציגו של הממונה על הבטיחות או הממונה האגפי יהיה חבר – מזכיר הועדה . לועדה ימונו מספר שווה של נציגי מנהלי העבודה והפועלים . הועדה תיפגש פעם בחודש ותדון ותנתח את ביצועי הבטיחות של האגף ותקבע מטרה לחודש הבא . הועדה תזמין/תבקש מהפועלים הצעות ועליהם יתקיים דיון שלאחריו יתבצעו ההחלטות . דו"ח על הצעות אלה והפעילויות המתוכננות לביצוע יתלה על לוחות המודעות .
2-10 – החובות של ועדת בטיחות- התפקיד העיקרי של ועדת בטיחות היא להבטיח את בטיחות ובריאותם של המועסקים וסביבת המפעל , וכדי להשיג זאת על הועדה :-
א - לוודא שממלאים אחר כל הדרישות בחוקים והתקנות .
ב – להעריך את הסיכונים האפשריים/הקיימים במקום העבודה ולבדוק את היעילות של הביצועים בבטיחות ובקרת בטיחות .
ג – לוודא שתהליך הייצור של המוצרים העיקריים וכן הסילוק של פסולת גזים , נוזלים ומוצקים מתבצעים לפי התקנות של איכות הסביבה .
ד – לוודא שקיימת תוכנית מפורטת ויעילה .
ה – לוודא שקיים נוהל להפעלת "הרשאת בטיחות" בשינוע של חומרים מסוכנים וביצוע עבודה ב- 1 – במקומות מסוכנים כגון בגבהים,
2 – ליד מתקנים של מתח גבוה ולחץ גבוה ,
3 - עם חומרים דלקים ורעילים ,
4 – במקומות שבהם רעש במפלסים גבוהים .
ו – לוודא לנערך ניתור סביבתי לחלקיקים , לגורמים כימיים ובקטריולוגיים וכן לוודא שאף לא עוברים את הכמויות המכסימליות המותרות לפי הרשום בתקנות .
ז – לוודא שכל המועסקים קיבלו מידע על הסיכונים הכרוכים בעבודתם ושהונפק להם ציוד המגן המתאים .
ח – לוודא שישנה תוכנית מפורטת לכיול תקופתי של כל הדורש כיול וכן שמתבצעת אחזקה מונעת של כל הציוד והמכונות כנדרש.
ט – לוודא שמתבצעת בדיקה רפואית תקופתית של כל המועסקים בהתאם למקומות העבודה של כל אחד .
י - יש לדון על התאונות והמקרים המסוכנים שקר ולבדוק/לחקור את הסיבות והנסיבות של תאונות ולהציע להנהלה שיפורים נדרשים .
יא – לארגן קבוצות פועלים לדיון על נושאי בטיחות כדי לפתח תרבות בטיחותית .
יב - לחקור תלונות שהוגשו לחברי הועדה ,ללא הבדל מי , על סיכונים או מפגעים .
יג - לקדם בטיחות ובריאות ע"י ארגון תכניות למניעת תאונות , מבצעים ומפגשים .
נספחים
א – נושאים דובר עליהם בועדות של מפעלים שונים.
1 – מקלחות , מלתחות , שירותים .
2 – ניקיון בחדר אוכל , שמירת דוגמאות של בישולים שונים לפי כללי משרד הבריאות .
3 – הגנה על מכונות .
4 – נושאים שונים הקשורים לכוננות כיבוי-אש – ציוד , חומרי כיבוי , הדרכות , תרגול .
5 – מלגזות – רשיונות לנהגים , השתלמויות לנהגים , תאונות שבהן היו מעורבות מלגזות .
6 – תוף ניקוי מוצרי פלדה – שק לאיסוף גרגרי פלדה ואבק .
7 - התקנת מנדף משוכלל יותר מעל מכבש חם ממנו נפלטים עשן וגזים .
8 - ציוד מיוחד למקרה שרפה – מנ"ס.
9 - בעיות רעש – ממסור לחיתוך פלדה .
- בעת הפעלת מונורייל .
- מרסקת של חומרי פלסטיק קשיח .
10- ועדה מקצועית שהורכבה מחברי ועדת בטיחות ומאנשי המקצוע המיוחד שבמחלקתו קרתה תאונה .
11- קריאת דו"ח של הישיבה הקודמת ומסירת מידע על ביצוע ההמלצות .
12- קריאת דו"ח שנתי כולל דו"ח סטטיסטי .
13- פתיחת מעברים למכוניות כיבוי שיוכלו להגיע לכל מקום במפעל .
14- תחרויות בטיחות – פרסי בטיחות ליחידים מצטיינים – פרסים למציעים שיפורי בטיחות שהתקבלו ובוצעו .
15- מדחסים – נזילת שמן על הרצפה עליה אפר להחליק – תיקון דרוש .
16- ישיבה לעובדים + עובדות בעמדות עבודה במפעלים שונים בהם ניתן לבצע העבודה בישיבה (בהתאם לחוק) . התאמת הכיסאות לכל עובד.
17- ועדת משמעת – עובד אשר נמצא מעשן במקום בו אסור לעשן וישנו שילוט והייתה הדרכה .
18- שרפת קוצים בשטח הפתוח של המפעל – דווח על הפעולות שבוצעו לכיבוי השרפה ומה יש לעשות בעתיד .
19- עגורן עילי נייד – תיקון סולם העלייה לעגורן +בדיקה לאפשרות התקנת מדרגות עד לתא המפעיל .
20- יש לבדוק את מסילות העגורנים לכל אורכם .
21- מעקות למרפסות ומשטחים גבוהים – בדיקת החיבור של כל עמוד לקונסטרוקציה עקב תאונה שבה המעקה נשבר בגלל חלודה .
22- הרכבת אבני משחזת על המשחזת רק על ידי איש אחזקה שהודרך ואומן לכך + הכנת מתקן לבדיקת משחזות לאחר הרכבת אבן משחזת על משחזת ידנית .
23- בקבוקי גזים – חמצן ואחרים – יש להקפיד שתמיד יהיה במקומו הגביע שמעל הברזים – בכל ההובלות במפעל ומחוצה לו .
24- לחייב פועלי הקבלן לנעול נעלי בטיחות וציוד מגן אחר בהתאם למקום העבודה בו הם עובדים .
25- עזרה ראשונה – לבדוק בעזרת החובש המפעלי ורופא התעסוקה את מערך כוננות לעזרה ראשונה – כולל חדר טיפולים והציוד שבו , הציוד הנייד , הדרכת חובשים , הדרכת עובדים.
26- הדרכות של עובדים במפעל – כללי , ולפי מקצועותיהם .
27- מפעל קרמיקה – טיפול בשיפור שאיבת האבק הנוצר בעמדות שונות .
28- בדיקות רפואיות לעובדים במקומות בהם נפלט אבק הכולל סיליקה .
29- לוודא שגופי תאורה לשעת חירום/לילה פועלים בסדר.
30- להחליף את כל הנורות השרופות .
31- הסבר על החלטה להכין טופס התראה על הפרת כללי בטיחות .
32- סיור במפעל של כל חברי הוועדה – רישום דו"ח וחזרה לאולם ישיבות לדיון והחלטות על המלצות לביצוע .
33- מבדק בנושאי בטיחות – דוח על ידי המנכ"ל על הכנת תשובות למבדק שהוכן ע"י מהנדס הקבוצה לדרישת מבקר הפנים .
34- הקרנת סרט הדרכה בנושא מסוים המתאים למפעל – דיון .
35- נושא מקלטים והכנתם לשעת מלחמה .
36- יציאות חירום מהמתקנים ומחצר המפעל לכבישים שבסביבתו .
37- בדיקת מערך הסעות – מיקום הרכבים כך שלא תקרה תאונה נוספת כשפועל נפגע בשעת הליכתו לאוטובוס שיסיע אותו הביתה .
38- קיום ישיבה של ועדת בטיחות במשרד מנהל מחלקה במחלקה ובהשתתפות נציגי הפועלים במחלקה .
39- בחירת זוגות של חברי ועדת הבטיחות לקיום סיורי בטיחות במפעל , מדי מספר שבועות .
40- בדיקת עיניים לכל החייבים בדיקה (נהגים , מפעילי עגורנים , חשמלאים , עובדות באינוך באלקטרוניקה , עובדים בביקורת טיב , עובדים במשך שעות רבות אל מול מסוף מחשב) וכן גם כל מי שבעבודתו ראיה טובה חשובה במיוחד .
41- דוח של רופא התעסוקה – אורח בועדה – על הבדיקות הרפואיות שהעובדים חייבים לעבור , מה היו התוצאות ובאם יש צורך לתשומת לב מיוחדת לעובדים מסוימים .
42- קיום קורס החייאה לעובדים במפעל (רצוי בהשתתפות בני ובנות הזוג ).
43- קיום קורס לנהיגה מונעת במפעל לכל נהג שרוצה בכך – ללא חובה .
44- מערכת כבישה חמה – לתקן את הדרוש לשיפור התאורה ושאיבת אבק .
45- לבקש דוח ממהנדס אחזקה על הבדיקות התקופתיות שבוצעו למתקני הרמה ומה בוצע כדי לתקן הדרוש . לוודא שבכל מתקן הרמה רשום "העומס המותר" .
46- תיקון עמוד של הקונסטרוקציה שנפגע בעת שמלגזה פגעה בו בחוזקה .
47- בדיקת הגזים שנפלטים בעת עבודת אינוך – במפעל אלקטרוניקה .
48- עבודה של קבלנים במפעל – מה על הממונה על הבטיחות לבצע ומה רשאים חברי ועדת בטיחות לבצע כדי לוודא שהקבלן והעובדים שלו ממלאים אחר החוק ונהלי הבטיחות של המפעל .
49- דוח על הדרכת עובדי קבלנים חדשים .
50- דוח על תאונה לפועל קבלן שעבד על גג עם כיסוי שביר (לוחות אזבסט צימנט) . הוא נפל ונפגע קשה בשתי רגליו .
1 note
·
View note
Text
תאונות - שרפות שחקרתי
תאונות-שרפות
16 – נוזלים משתי חביות נוזלות כגורם להתלקחות שרפה -
בחצר המפעל במגרש עליו מאחסנים חביות עם נוזלים שונים אחסנו גם נוזלים שבבוא האחד במגע עם השני נוצרת פעולת התחממות שעלולה לגרום גם לשרפה.
באחד המפעלים הניחו ערמות של חביות במישור משופע.מעט בשעת העברת החביות הקלשון של המלגזה גרם לחריר קטן בחבית אחת.. בערמה אחרת הייתה חבית שה-"פקק" נפגע ודרכו הייתה נזילה קטנה.
יום אחד הגיע הנוזל מהערמה שהייתה בחלק הגבוה יותר ובא במגע עם הנוזל שנזל מהחבית השנייה. זה גרם להתלקחות כל החומר שהיה כבר על האדמה . מהאש והחום התפוצצה חבית אחד.. העובדים בסביבה הצליחו לקרר את החבית השנייה ועם זאת לכבות את האש.
יש תמיד לוודא שלא מאוחסנים חומרים שונים/נוזלים שונים בקר��ה האחד לשני. לא על
משטח פתוח ועוד יותר יש להקפיד לא במחסן סגור- גם אם זה בכמויות קטנות .
התלקחות של כמות קטנה במחסן סגור עלולה לגרום לשרפה שקשה לכבות אותה.
17 – טעינת מצברים בעמדה קבועה במפעל וכן מצברים שעל מלגזות-
17 – א – תכנון מיקום עמדת טעינה של מצברים-
יש מתכננים הקובעים את עמדות הטעינה של מצברים שעל מלגזות חשמליות בתוך מחסן
כללי. זה פסול מעיקרו- גם לא מצבר אחד.
היו מקרים שבשעת טעינה של מצבר שעל מלגזה ובשעות הלילה פרצה אש שהתלקחה או מהתקלחות המימן הנפלט בשעת טעינה או מקצר חשמלי שקרה בסביבת המלגזה ומכאן זה התפשט הלאה (כשיתכן שהמימן שנפלט היה גורם מזרז לשרפה למרות שזה לא היה מקור ההתחלה של האש).
17 – ב - אי הוצאת עמדה לטעינת מצברים מתוך אולם מחסן – שריפה-
באחד המפעלים הוצע להעביר את עמדת הטעינה של מצברי המלגזות למבנה נפרד מחוץ למחסן עם קירות בטון מתאימות ואמצעי התראה וכיבוי אוטומטי מתאים.
המחסנאי לא הסכים להוצאת עמדת הטעינה החוצה ולאחר שנים רבות הייתה במחסן שרפה שכילתה את מה שהייה בו. אחת הסברות היא שהאש פרצה מעמדת הטעינה.
זה קרה לפני שנים רבות כאשר מערכות מתזים אוטומטיים למים (ספרינקלים למים) היו בארץ במספר קטן מאוד של מחסנים.
שרפה בחד
17 – ג - שרפה בחדר מצברים ר מצברים במפעל אלקטרוניקה.
בקומת קרקע בחדר נפרד הותקנו ליד הקירות אצטבות ועליהן הונחו מצבים גדולים(בגודל דומה לאלה שבמשאיות גדולות) שחוברו ביחד לערכה אחת.. בקיר החיצוני של החדר הוקנו שתי ונטות לשאיבת האוויר מתוך החדר. בפתח הכניסה הייתה דלת ברזל אטומה.
באחד הימים תוך כדי העבודה במפעל פרצה בחדר שרפה שכילתה את כל המצברים. היות
והחדר היה סגור עם דלת פלדה האש נכבתה בגלל שנחנקה מגזי השרפה.
ההנחה היא שהיות והדלת הייתה סגורה , והיות וזה היה יום חם במיוחד והיות והעומס על המצברים היה באותו יום גבוה במיוחד נוצרה ונפלטה לתוך החדר כמות גדולה של מימן והונטות לא הצליחו לשאוב את כל האוויר המזוהם החוצה כי בין השאר לא היה פתח גדול ומתאים ממול לונטות להכנסת אוויר נקי קרה וניצוץ גרם להתלקחות המימן והתפוצצות אשר גרמה לשרפה.
תמיד כאשר מתקינים ונטות לשאיבת אוויר החוצה מתוך חדר סגור יש לוודא שממול יהיה פתח גדול מספיר שדרכו יכנס אוויר באותה כמות שנשאבת ע"י הונטות.
43 -מכונית מספקת גז במצב לא תקין גרמה לפיצוץ של מיכל גז גדולים–
צינור גומי התפוצץ וגרם לאש סביב מיכלי גז.2 התפוצצו.
מכונית עם מיכלית ג.פ.מ. הגיעה למפעל וחנתה בקרבת משטח בעליו היו 4 מיכלים גדולים. הנהג חיבר צינור גומי מהמיכלית לברז הכניסה למערכת הגז המקומית. את המנוע של המשאבה שינקה את הגז הנוזלי מהמיכל הפעילו ע"י ציר הנע מהמנוע כך שהמנוע עבד במשך פעולת ההעברה של הגז בין שני המיכלים. הנהג השאיר את המנוע עובד והלך לשוחח עם חבר שלו שעבד בצריף ליד המקום בו חנה. תוך כדי כך הוא הסתכל דרך החלון שבקומת קרקע. פתאום הוא ראה אש. הוא קפץ מהחלון החוצה והפסיק פעולת המנוע . הוא ראה שצינור הגומי שבין המשאבה והמיכל המקומי קרוע ודרך הקרע זורם גז שנדלק מיד. הגז המשיך לזרום והאש התפשטה לכל ארבעת המיכלים הקבועים. עד שהגיעו מכבי אש ונסעו לאורך המפעל האש כבר הייתה בעוצמה רבה בכל השטח והמיכלים הגדולים החלו להתפוצץ. רק כאשר נגמר הגז בכל המיכלים נפסקה השרפה. כאשר אחד המיכלים שהיה ריק התפוצץ הפיצוץ גרם להעפת מכסה צדדי אחד למרחק של מאות מטרים. הספרינקלרים שהיו מותקנים במקום אומנם פעלו אבל עוצמת האש הייתה כה גדולה שכלום לא עזר
הסיבה להתלקחות האש הייתה כנראה חור קטן בצינור הגומי שאיפר לגז להיפלט החוצה וכאן זה בא במגע עם צינור הפליטה של המנוע שהיה לוהט וגם להתלקחות הגז.
לאחר השרפה שמעתי כי עובדים רצו לסככה קרובה להוציא את מכוניותיהם ובזה הפריעו להתקרבות הכבאיות למקום האש.
מזד פרסמנו דרישה של ההנהלה שאין חניה של רכב אלא רק במקומות שנקבו לכך מראש וכן שכל כלי הרכב במפעל יחנו בנסיעה לאחור כך שבמקרה הצורך יוכלו להתניע ולנסוע מיד רחוק עד כמה שאפשר..
53- התפוצצות בסיר של פלדה מותכת ולוהטת-וולקן יציקה-
במפעל להתכת פלדה הותקן הסיר הענק מתחת לגג עם כיסוי לוחות אזבסט שבירים.
במשך הזמן נוצרו בלוחות הכיסוי סדקים קטנים שהפועלים במקום לא יכלו לראות. בגשם הראשון לאחר הקיץ חדרו דרך לוחות הגג מים ולתוך הסיר בשעת ההתכה.
המים שחדרו התאדו לקיטור במהירות גבוהה מאוד וע"י כך גרמו להתפוצצות החומר הלוהט וזה הועף לכל צד. הפועל שהיה במשמרת והיה קרוב מאוד קיבל התזה של כמות גדולה של חומר לוהט ונפגע קשה ולא שרד. היו פועלים נוספים בסביבה שנפגעו קל יותר.
יש לוודא שהגג מעל תנורים לחימום וגם מעל סירים להתכת חומרים שונים יהיה גג שבשום צורה ואופן יוכלו מים לחדור דרו.
במפעלים שבהם הותקנו ספרינקלרים יש לוודא שבתקרה שמעל תנורים וציוד לוהט אחר לא יהיו ספרינקלרים והקרובים ביותר יהיו במרחק שאם הם יופעלו בשעת שרפה או בתקלה מים לא יוכלו להגיע למשטחים לוהטים.
וולקן יציקה- מקרה מוות כאשר ביום גשם מים חדרו דרך הגג לתוך סיר ברזל לוהט. זה גרם להיווצרות קיטור בכמויות ולחצים גדולים וכך המתכת הועפה החוצה ופגעה בשני עובדים – האחד נפטר והשני נפגע קשה .
58 – שרפות -
58 -א– התפרצות אש ליד מיכלי גז בחצר מפעל-
בחצר מפעל היה משטח מגודר ובו הותקנו 4 מיכלי גז גדולים מחוץ לגדר הייתה מערכת ההתחברות של מיכלית להספקת גז למיכלים הגדולים. מעל המיכלים הותקנה מערכת ספרינקלרים בשיטה היבשה(ראה הסבר בהמשך). יום אחד לאחר שהמיכלית שסיפקה גז התנתקה ויצאה מהמפעל ובמקום כבר לא היה
איש אחד הפועלים שעמד ליד החלון בבניין הקרוב ראה אש במערכת ההתחברות. הוא רץ למטה ובדרך הזעיק אחרים לעזרה. גם המנכ"ל הגיע למקום. הסתבר שלא סגרו בצורה מוחלטת את הברז שבמערכת ההזנה וגז שפרץ החוצה נדלק ובער כלפיד.. אחד העובדים הפעיל ידנית את מערכת הספרינקלרים מהשיטה היבשה ואז המים שהתפרצו מהספרינקלרים הרטיבו את הסביבה . המנכ"ל נגש לברז הראשי וסגר אותו החלטית נזילת הגז פסקה והאש נפסקה. המנכ"ל היה רטוב אך שבע רצון.
(הסבר- מהי השיטה היבשה של ספרינקלרים –
במערכת ספרינקלרים בשיטה הרטובה הספרינקלרים הסגורים מותקנים בצנרת מלאה מים כל הזמן.
המערכת הרטובה מורכבת מקו הספקת מים ועליו ברז דיפרנציאלי ממנו יוצאים שני קווי מים – האחד בקוטר קטן 1" מלא מים ועליו מותקנים ספרינקלרים סגורים והשני בקוטר גדול 2" ובו חורים לכל אורכו ואין בו מים- הקו יבש . הברז הדיפרנציאלי מותקן מחוץ לגדר שסביב המיכלים(חוות מיכלים)
כשפותחים את ברז המים מהקו ההספקה הראשי יזרמו מים רק לצינור עם הקוטר הקטן של 1". הצד השני נשאר סגור באמצעות לחץ המים ברשת . בצד השני ניתן לפתוח רק עם הורדת הלחץ בקו 1".
את הצינור 1" מציבים לאורך כל אחד מהמיכלים כשלאורכו מותקנים ספרינקלרים סגורים שנפתחים אוטומטית רק באמצעות החום של אש.(הקו רטוב)
את צינור 2" מתקינים לאורך המיכלים והחצר כשהחורים פונים כלפי מטה ובמקביל וכמעט צמוד לצינור 1". כאשר פורצת אש באיזה שהוא מקום לאורך המיכלים ובמקומות שמתחת לצינור 1" האש תחמם לפחות את אחד הספרינקלרים ותפתח אותו. באותו רגע יורד הלחץ בצד הברז הדיפרניאלי והפתח בו נפתח ומאפשר למים לזרום לכיוון צינור ה-2". המים זורמים ונוזלים לאורך כל קו 2" ובזה מקררים את המיכלים והגז שבתוכם. כאשר הקירור מספיק אין צורך לכבות את האש אם היא דולקת כמו לפיד.
כיבוי אש של גז מבלי לסגור את הברז יאפשר לגז לזרום החוצה ולגרום להתפשטות הגז לכוון המדרון שמסביב לחצר ויתכן גם להתלקחות אש בכל האזור .
כדי להפעיל ידנית את המערכת האוטומטית - בקצה הקצוות של צינור1" ובמרחק ניכר מעבר לגדר מחברים ברז גן רגיל. אם מי שהוא רואה את האש לפני שהמערכת האוטומטית הופעלה הוא פותח את הברז בקצה צינור 1" ובכך זה כאילו שנפתח ספרינקלר אוטומטי וכך יורד מיד הלחץ ונפתח הברז הגדול של 2". המים זורמים דרך החורים.
58 –ב- התפרצות אש בסככה של ציוד הבקרה ליד חוות מיכלי גז (נעמן)
במפעל בו השתמשו בגפ"מ כדלק לתנורים הייתה חוות מיכלי גז שבה 6 מיכלים גדולים. בקצה המגרש הוקמה סככה ובה כל מערכת הבקרה של מילוי והוצאה של הגז.
על כל החווה הותקנה מערכת ספירנקלים יבשה. זה כלל גם את התקרה של הסככה. בסככה הייתה יחידת חימום לחימום הגז הנוזלי שבמיכלים ולהפכו לגז. יחידה זו חוממה באמצעות הגז מהמקום. באחד הימים, מסיבה שלא זוהתה מיד, פרצה אש בתוך הסככה. ההנחה היא שנגרמה נזילה קטנה בצנרת שבתוך הסככה והאש של החימום הציתה את הגז. האש כובתה מיד ע"י הפעולה האוטומטית של הספרינקלים אבל נזילת הגז לא נעצרה עד שאנשי המפעל הגיעו וסגרו את כל הברזים. כשפתחו ברז אחד אחרי השני גילו את החיבור בצנרת דרכו הייתה הנזילה.
58 – ג – תנור לחימום אוויר לייבוש צבע בתא צביעה של אוטובוסים
במפעלים לייצור אוטובוסים ישנה סככה מיוחדת בה מבצעים את ההכנות לצביעת האוטובוסים ולאחר מכן צובעים בהתזה כשכל האולם סגור סביב סביב. האוטובוסים חונים על בור ארוך וצר שדרכו הולך העובד שחייב לצבוע גם החלק התחתון. לאחר הצביעה עוזבים העובדים את האולם. לצד האולם ישנו תנור גדול לחימום אוויר . האוויר מוזרם לתוך אולם הצביעה באמצעות מאווררים גדולים. תוך כדי הייבוש מתאדה חלק מחומר הדילול של הצבעים וזה נשאב החוצה באמצעות מאווררים אחרים.
את התנור לחימום אויר מחממים באמצעות להבה של גפמ.
באחד הימים פרצה אש ביחידת החימום והמאווררים המשיכו להחדיר אויר חם לתוך האולם וכך חדרה אש גם לתוך האולם. העובדים במקום הצליחו לדחוף את האוטובוס שהיה במקום לפני שהאש התפשטה פנימה.
כל יחידת החימום והמאווררים עלו באש.
במפעל חדש שנבנה ע"י אותה חברה נעשו מספר ביטחונות כדי למנוע מקרה דומה.
הותקנו מדפים בצינורות של האוויר עם התקן מיוחד שבשעה שהחום עולה הצינורות המדפים נסגרים. במקביל הותקן ברז מיוחד על הקו להספקת הגז עם אפשרות לסגירה אוטומטית במקרה שאש פורצת מהתנור החוצה כשהמטרה למנוע חומר בעירה במקרה של תקלה.הברז הוא תלת דרכים במטרה לנקז את יתרת הגז שבצינור ההספקה אל מחוץ למבנה.
בנוסף הותקנו מדפים על צינורות האוורור להוצאת האוויר המזוהם אל מחוץ לגג במטרה שיסגרו אוטומטית במקרה שהחום בתוך האולם יעלה מעל הקבוע.
59 – במפעל לייצור לבידים נער נפגע בחתכים בשמונה אצבעות הידיים-
במפעל לייצור לבידים בתהליך מתחיל בקילוף בול עץ וגלגול הקילוף הדק על ציר מסתובב. כאשר סיימו לקלף בול עץ ישנו בצד השני גליל גדול של קילוף ברוחב של עד 1/2 2 מטר . מכאן מעבירים את הגליל למכונת חיתוך (גליוטינה –גרדומת) ברוחב מתאים ועליה חותכים את הקילוף לדפים. הסכין מופעלת לחיתוך באמצעות אוויר דחוס המסופק למכונה מהקו הראשי של המפעל. הפעלת פעולת החיתוך נעשתה באמצעות ברז המופעל באמצעות דוושת רגל.
באחד הימים היו צריכים להחליף את הסכין הרחב. זה היה בתקופת החופש הגדול בבתי ספר ובמפעל עבדו מספר נערים. אל המכונאי הצטרף אחד הנערים לסייע לו. המכונאי סגר את ברז הספקת האוויר ווידא שאכן זה סגור היטב והחל לפתוח את הברגים המחזקים את הסכין אל מסגרת הרכב. כדי לוודא שהסכין לא טיפול ותינזק הוא ביקש מהנער שיעמוד מול הסכין ויחזיר מתחתיו בשתי ידיו.
תוך כדי פתיחת הברגים אחד משניהם לחץ בהיסח הדעת על דוושת הרגל. הרכב עם הסכין ירד על
אצבעות ידיו של הנער והוא נפצע קשה.
איך למרות שברז האוויר היה סגור היטב נוצרה פעולת הירידה של הסכין? מאיפה בא הלחץ?
ההסבר – בצינור האוויר שבין הברז הראשי אל הברז שמתחת לדוושה היה אוויר דחוס וכאשר לחצו על הדוושה אוויר נכנס עד לבוכנת ההפעלה ומסגרת הסכין ירדה.
אבל היות ולא הייתה הספקת אוויר נוספת האוויר אומנם התפשט בצינור אבל בגלל ההתפשטות לחץ האוויר ירד די נמוך ולא היה מספיק לחץ לביצוע החיתוך אלא רק ללחוץ על האצבעות.
הוגשה עזרה ראשונה במקום עד שהגיע אמבולנס והנער נלקח ישירות לחדר ניתוח. הפגיעה הייתה קשה מאוד- הבשר בכל שמונת האצבעות בצד כפות הידיים נחתך עד לעצמות.
לאחר מספר חודשי ניתוחים וטיפולים רוב הכושר באצבעות חזר.
מזה אנו למדים – בקו אויר למכונה וציוד המופעלים באמצעות אוויר דחוס חובה להתקין ברז תלת דרכים כך שכאשר סוגרים את הספקת האוויר הדחוס למכונה האוויר שבצינור ההמשך עד לבוכנה מתנקז החוצה ואין כל אפשרות שאוויר דחוס יפעיל את הבוכנה.
63 – ניצוץ מדליק בנזין שבקערת פח פתוחה-
במפעל לייצור צמיגים בניית הצמיגים בשלב מסוים מחייבת את הבנאי(מפעיל מכונת הבנייה) להניח ידיו על גלילי גומי שמסתובבים.. זו סיבה להיווצרות חשמל סטטי שעובר לידיו ולגופו של הבנאי. לכן הבנאים חייבים לנעול נעליים מיוחדות עם סוליה שמעבירה את החשמל הסטטי שמתחיל להצטבר על הגוף דרך הסוליות של הנעליים לרצפה. אם הפועל אינו נועל נעליים אנטי סטטיות החשמל הסטטי שעובר אליו נשאר על גופו. רק כאשר הוא נוגע בגוף מתכת החשמל הסטטי מוארק לאדמה. אם הוא נותן יד לפועל אחר שיש לו נעליים אנטיסטטיות (לא סוליות גומי או פוליוריטאן אלא עור) ז.א. מעבירות זרם חשמל העובד השני מקבל מכת חשמל.
באחד המפעלים פועל שעבד בבניית צמיגים והיה עם נעליים עם סוליות גומי מבודדות היה צריך לקחת עם קופסת פח קטנה כמות קטנה של בנזין מתוך קערת הפח הפתוחה. הוא ניגש עם ידו האחת ללא הקופסא ורצה להרים מצד אחד את הקערה המלאה בבנזין. תוך כדי שקירב את ידו נוצר ניצור בין ידו לגוף הפח של הקערה . הוא היה טעון והקערה הייתה מפח ובכך נוצרה הארקה.
היות ומעל כל נוזל דליק ישנם אדים דליקים הניצוץ הדליק את האדים ואח"כ את כל הבנזין בקערית.
מיד פרצה אש. היות ובאותו מפעל מערך כוננות כיבוי אש היה מעולה תוך מספר דקות היו מספר עובדים עם ציוד כיבוי והאש כובתה.
אזהרה: חשמלאים העובדים בעבודות חשמל חייבים בנעליים מבודדות מגומי. אסור להם לנעול נעליים אנטיסטטיות מכל סוג שהוא.
64 – שרפה של מחסן בו אוחסנו שקי נייר מלאים כוטניון שהוא חומר דליק ורעיל מאוד-
על עובד קבלן הוטל לחתוך פסי ברזל שבמבנה הגג של מחסן בו חומר דליק באמצעות מסור בלבד.
במקום במסור יד הפועל השתמש במדלקת חיתוך באמצעות להבה וגרם לשרפה גדולה.
במפעל לייצור מוצרים כימיים החליטו להוסיף עוד אולם אחסון צמוד לטור של אולמות מחסנים
צמודים. הגג המשופע בלט מעל הקיר החיצוני ביותר לידו היה צריך לבנות את האולם החדש. כדי
שיהיה אפשר להוסיף גג חייבים היו לחתוך את הפטות (פסי ברזל) בגג שבלטו מחוץ לקיר החיצוני.
בתוך המחסן היו שקים רבים עם חומר מאוד דליק ורעיל. מהנדס המפעל החליט בתבונה רבה
שבמקום יעבדו הכול בידיים ולא ישתמשו במדלקות לחיתוך הפטות. הוזמן קבלן והמהנדס עצמו
הסביר והבהיר לקבלן ולעובדים אצלו שהחיתוך יעשה אך ורק במסור יד. הוא דאג לכך שהקבלן
לא יוריד את מערכת החיתוך בלהבה ממכוניתו.ליתר הקפדה והשגחה על הביצוע הנכון נשאר
במקום עובד מחלקת הנדסה כמפקח. הפועלים של הקבלן החלו לעבוד עם מסור יד לחתכו מספר
פטות פסי ברזל עליהם מניחים את לוחות הכיסוי של הגג. המפקח היה חייב ללכת לשירותים
והתריע בפועלים שלא יעשו דבר אל רק עם המסור יד.כשהפועלים ראו שהמפקח הלך הם קרבו
את המכונית שלהם למקום העבודה והשתמשו במדלקת וחתכו עם חמצן. מספר גיצים חדרו דרך
המרווח שבין לוחות הכיסוי של הגג והדליקו ,כנראה תחילה, את נייר השקים של החומר הדליק
ומכן זה המשיך וכל המחסן נדלק. המפקח הספיק לרות את ההתחלה מרחוק והודיע על אזעקה.
צוות המפעל החל מיד בכיבוי האש וכבאית הגיע מיד וביחד כיבו את האש בתוך המחסן החיצוני
לפני שזה המשיך למחסנים הצמודים. כששאלו את הפועלים למה הם הפרו את ההוראות
הם ענו " זה קשה היה לחתוך נכל עם מסור".
הנזק היה גדול מאוד כי זה כבר היה מוצר מוכן לייצוא. עם חתימת ההסכם עם הקבלן הוא נדרש
להביא פוליסת ביטוח לצד ג' לכיסוי נזק לרכוש או בני אדם בשטח המפעל. הוא הציג.כשבאו
אנשי המפעל להודיע לחברת הביטוח של הקבלן על השרפה והנזק הם נדהמו לשמוע שאין לקבלן
ביטוח בכלל.מה קרה? אנשי המפעל ראו וצילמו את הפוליסה שחברת הביטוח הוציאה לקבלן.
אבל את המקור לקח איתו הקבלן הוא הלך אל סוכן הביטוח שלו והודיע לו שהיות ולא קיבל את
העבודה הוא מבקש לבטל את הפוליסה וכך עשה סוכן הביטוח.
עו"ד החברה תבע את הקבלן לפיצויים על הנזק שהפועלים אצלו גרמו למפעל. לקבלן לא היה כסף
ולא רכוש. הנזק כולו נפל על חברת הביטוח של המפעל.
הוצאה הנחייה לכל המפעלים בחברה שבכל מקרה שמפעל עומד להזמין קבלן לביצוע עבודה
והמפעל דורש, לפי הכללים, פוליסת ביטוח מתאימה מצד הקבלן, עליו להציג למפעל התחייבות
מצד חברת הביטוח ששום שינוי לא יעשה בפוליסה אלא אם אישור מטעם המפעל. בנוסף
בפוליסה יופיע כמבוטח גם המפעל.
86 - במפעלי הפלדה שרפה על מבנה עגורן עילי נייד של 80 טון –
בשעת ביקורי במפעלי פלדה בעכו פרצה אש על מבנה העגורן העילי הנייד הגדול של 80 טון. עגורן זה מופעל מעל אולם מפעל ההתכה. בגלל תנאי העבודה בסביבת העגורן מתבצעת עליו ביקורת כל יום. .
העגורן ממלא דלי גדול מאוד המוצב בקצה האולם בגרוטאות. כאשר הדלי מלא העגורן מעביר אותו
עד למעל התנור ושופך את הגרוטאות לתוך התנור. במשך פעולה זו עפים לסביבה ניצוצות רבים. מיד
לאחר שסיימו שפיכת הגרוטאות העגורנאי הסיע את העגורן לקצה האולם.
תוך כדי כך הוא ראה שאש התלקחה על גבי העגורן במקום שנשפך גריז שלא נוקה תקופה ארוכה. מכבי
אש הוזעקו למקום וביחד עם עובדי המפעל הצליחו לכבות את האש לפני שעלולה הייתה להתפשט.
זה קרה בגלל שלא ניקו את הגריז שנשפך והצטבר על מבנה העגורן.
91 - שרפה על גג סילו גבוה בשעת ביצוע עבודות אחזקה של הציוד על הגג –
במפעל מספר ממגורות/סילו לאגירת גרעינים שהם חומר הגלם לייצור שמן מאכל. בעת ביצוע פעולת אחזקה על גג אחד הסילו הפועל היה צריך להשתמש במבער לחיתוך ברזל. כל היחידה הייתה על הכביש ליד הסילו ואת הצינורות עם המדלקת העלו למעלה בעזרת חבלים. תוך כדי ביצוע החיתוך קרתה תקלה ובגדיו של הפועל התלקחו. הוא והעוזר הצליחו לכבות את האש אבל הפועל נכווה קשה.
עובדי המפעל הזמינו את מ.ד.א. וגם את מכבי אש. אנשי מ.ד.א עלו למעלה באמצעות הסולמות הצמודים לסילו והגישו עזרה ראשונה אבל בגלל מצבו הפגוע לא יכול היה לרדת בכוחות עצמו בסולם.
אז הגיעו אנשי מכבי אש ובעזרת סולם גבה וציוד נוסף הם הצליחו להוריד את הפועל הפגוע והוא הובהל לבית חולים.
הפועל נכווה קשה ועבר הרבה זמן עד לביקור שלו במפעל.
100- א - שרפה של כל בית חרושת לייצור שמן מאכל (יצהר)
ב- שרפה של כל מפעל קרטון "מיכלי כרמל"
ג – שרפה של אולם ייצור במפעל קרטון "קרגל"
ד – שרפה של מחסן מרכזי בסולתם.
ה – שרפה של מחסן כותניון במכתשים ב"ש וגם במכתשים רמת חובב
ו - שרפה של מ��קן מיצוי שמן מבנזין – עץ-הזית
ז – שרפה המחלקת בדיקת צמיגים-אליאנס חדרה
ח – שרפה של בית קירור במפעל לייצור מוצרי מזון
ט - בדיקת ספרינקלרים
' - התפוצצות מטפה כיבוי אש שהיה בתוך המכונית שלי -
יא- שרפה בעמדת גריל המסעדה התפשטה לסביבה
א - תאור חלק מהחצר יצהר רמת-גן - המבנה בו היה מתקן המיצוי היה במעלה כביש כשהמבנה בו דודי הקיטור בחלק הנמוך של אותו כביש. מתחת לכביש עבר צינור לניקוז מי גשמים ז.א שמים שנכנסו בחלק העליון ירדו לכיוון החלק התחתון של הכביש.
במתקן המיצוי משתמשים בכמויות גדולות של בנזין ולקראת הטיפול מנקזים את הכול לתוך מיכל תת-קרקעי. אבל, הכול נשאר רטוב וכן חמות מסוימת של בנזין נשפכת על הרצפה.
באחד הימים למטרת טיפול במתקנים השביתו את הפעילות של כל המפעל כולל כמובן של מתקן המיצוי ושל דודי הקיטור.
הוחלט לנקות גם את צינורות הניקוז של מי הגשמים ולשם כך פתחו את המכסים של התעלה כשאחד מהם נמצא ליד הכניסה למתקן המיצוי ואחר ליד הכניסה למבנה חדר הדוודים.
בצהריים פועל החל בחיתוך ברזל באמצעות מדלקת גז-חמצן בקרבת הפתח שליד מתקן המיצוי. גיצים שנפלו על הרצפה חדרו דרך הפתח הפתוח לתוך צינור הניקוז ואז פרצה אש מכל הפתחים הפתוחים- כולל מהפתח שליד מתקן המיצוי.
היות והציוד והמערכות במתקן המיצוי היו פתוחות ובנזין שמשמש למיצוי נשפך והיה גם על הרצפה זה גם כן נדלק וגם נדלק המתקן הפתוח שהיו בו שאריות של בנזין. היות והאש פרצה גם דרך פתחים אחרים כולל זה שליד חדר בדוודים, למעשה האש פרצה בחלק ניכר של המפעל. עד שהגיעו הכבאים כל המפעל נשרף.
בשעת בדיקת השרפה במקום התברר מה הייתה הסיבה להתפרצות האש.
כשהיו שוטפים את רצפת מתקן המיצוי המים היו גוררים איתם קצת בנזין לתוך הפתח לתעלת הניקוז. כך קרה גם ביום שלפני השרפה. המים והבנזין "ירדו" לאורך צינור הניקוז עד מתחת לחדר הדוודים והלאה. כאשר גץ נפל לתוך הפתח שליד מתקן המיצוי זה הדליק את האדים וכול שאריות הבנזין שהיו בצינורות
אבל השגיאה החמורה ביותר הייתה שביצעו חיתוך עם גז ממש ליד מתקן המיצוי וזאת בניגוד גמור להוראות הקבע במפעל.
ב- במפעל לייצור קרטון גלי חומר הגלם הוא נייר הספוג בחומרים שונים. החומר מגיע למפעלים בגלילים גדולים כשהנייר לחוץ כגליל.
היות ונפח הגלילים הוא גדול מאוד נהוג לאחסן את הגלילים בחצר המפעל באזורים מתאימים.
במפעלים אלה חל איסור מוחלט לעשן או להדליק אש ��ביצוע עבודות אלא ברשות ההנהלה ובהשגחה צמודה של אנשי כיבוי-אש
לאחר ששת הימים התקבלו לעבודה בחצר המפעל מספר פועלים מהשטחים. לאחר ארוחת הצהוריים הם נהגו לשבת ליד הגלילים בצל ולהמתין לסיום ההפסקה.
יום אחד לאחר סיום ההפסקה וכאשר כול המפעל כבר היו בעבודה התגלתה אש בחצר הגלילים. עד שהוזעקו הכבאים כבר לא היה מה להציל וכל המפעל ומבני הייצור שבו נשרפו.
בחקירה שהתקיימה לאחר מכן הועלתה הסברה שאותם פועלים עישנו ליד הגלילים ויתכן שבדל סיגריה הדליק פיסות נייר שנופלות משולי גלילי הנייר.
יש תמיד להשגיח על ביצוע כל הוראות הבטיחות.
לאחר השרפה הזו הוקם המפעל מחדש. בכל שטח המחסנים ואולמות הייצור הותקנה נערכת ספרינקלרים.כולל מעל המחסן הפנימי של גלילי נייר.
באחת הלילות כאשר המשמרת השניה עזבה את המפעל ובמקום נשארו רק שומרים פרצה אש במחסן הפנימי של הגלילים. האזעקה הופעלה . השומר טפלן למונית שהסיע את עובדי המשמרת הביתה. הפועלים חזרו מיד למפעל . נכנסו לאלמות הייצור ולמחסנים אך לא ראו אש.
פתאום אחד צעק המים נוזלים מהספרינקלרים.
סגרו את המים ומה ראו.
בשטח שבין ארבעה גלילים גדולים צמודים היו ניירות שרופים והאש בגלילים גם עלתה למעלה ומספר גלילים מסביב היו רטובים.
מה שקרה הוא שמסיבה לא ידועה פרצה אש במרווח שבין ארבעה הגלילים והאש "כוונה " ישירות למעלה ובכך הפעילה מיד את הספרינקלרים מעל המקום. הספרינקלרים הופעלו מיד עם התפרצות האש וכיבו אותה ועם זאת הופעלה האזעקה.
בינתיים הגיעו גם מכבי האש אבל לא היה להם מה לכבות
ג – שרפה של אולם הייצור במפעל קרגל בלוד-(בשנות הששים)
במפעל הייתה מערכת גילוי עשן שהייתה מקושרת לתחנת מכבי אש ברמלה – מרחק מספר דקות נסיעה מהמפעל.
במפעל פעלו מלגזות עם מנועי דיזל וכן מדי פעם היו חייבים לבצע עבודות עם אש גלויה בהשגחת אנשי כיבוי אש של המפעל.
היום ומדי פעם העשן הפעיל את הגלאים וזה היה עובר למכבי אש היו מדי פעם מנתקים את המערכת ומפסיקים פעולתה. בכל פעם שעבדו עם אש גלויה היו במתכוון מפסיקים פעולת המערכת.
באחד הימים עמדו לבצע עבודת ריתוך חשמלי ולכן הפסיקו את המערכת והמסגרים ביצעו עבודתם. לאחר שסיימו, וזו הייתה שעה שלאחר שהעובדים כבר הלכו הביתה, המסגרים לא וידאו שהמקום נקי ומסודר ושגצים לא הגיעו לנייר, חיברו מחדש את מערכת גלאי העשן והלכו הביתה. זה היה עדיין בשעות אור.
פתאום השומר קיבל טלפון מתחנת כיבוי אש ואמרו לו שהאזעקה אצלם מראה על עשן במפעל וביקשו מהשומר להסתכל החוצה ולראות אם יש עשן. לדברי השומר הוא ראה עשן וכך אמר ליומנאי בתחנת הכבאים. לאחר מספר דקות השומר יצא בביתן השומר וראה עשן יוצא מאחד האולמות- זה שבו עבדו בריתוך- הוא טלפן לכבאים והזעיק מספר עובדים שעדיין היו במפעל.
זה היה מאוחר מדי.
בכל פעם שמבצעים עבודת ריתוך, ובמיוחד במפעלים שבהם חומר דליק, יש לנקוט באמצעים למניעת התפזרות גצים ובנוסף יש להשאיר במקום עובד שנמצא עם ציוד כיבוי אש בכוננות למקרה שלמרות שנקטו באמצעים הנכונים תפרוץ אש.
ד – שרפה של מחסן מרכזי כללי בסולתם –
בסולתם היה מחסן גדול מאוד בו אוחסנו כל החומרים שצרכו במפעל לצרכים שוטפים וגם חלקי חילוף לציוד והמכונות. בנפרד ובמקומות מבודדים היו המחסנים של חומרים דליקים וחומרי נפץ.
במחסן השתמשו במלגזה חשמלית והמטען שלה היה בתוך המחסן. כל עת שהמלגזה לא נדרשה לעבודה היו מחברים אותה למטען. כך עשו כל יום לפני סיום העבודה וסגירת המחסן.
ערב אחד לאחר שכולם כבר הלכו הביתה השומרים ראו אש במחסן והזעיקו את הכבאים.
עד שהם הגיעו לא היה מה להציל.
בספרות ובירחונים של האגודות הלאומיות הבריטית FPA והאמריקאית NFPA קראתי על מקרים של שרפה במקומות שפעלו מטענים למצברים של מלגזות. בקשתי מאנשי המפעל להוציא את המטען אל מחוץ למחסן – כפי שהמלצתי במפעלים אחרים- אבל כאן לא שמעו לי.
בחקירת חוקרי שרפות, הם העלו את הסברה שגץ שנוצר בשעת הטעינה גרם להתחלת השרפה.
במפעל אחר, בו ישנם מספר כלי רכב המונעים במנועים חשמליים וקשה להעביר אותם לסככה חיצונית החליטו להקים מספר עמדות עבור מטענים כשמסביב לשטח העמדה ובמרחק של לפחות שני מטרים הותקנו מעקים , והעובדים מקפידים לא לאחסן חומר דלקי בשטחי העמדות.
פתרון לא הטוב ביותר.
ה – שרפה של מחסן כותניון במכתשים ב"ש וגם במכתשים רמת חובב
החומר כותניון המיוצר במפעלי מכתשים – קודם בבאר שבע ומספר שנים ברמת חובב הוא חומר מאוד דליק. מאחסנים אותו בשקים במחסנים מבודדים ורק לחומר שה.
בגלל סיבות כימיות קרו שלשה מקרים(עליהם אני יודע) שאש פרצה בתוך המחסן מבלי שמישהוא גרם להתלקחותה. המחסן כולו נשרף.
ו שרפה של מתקן מיצוי שמן במפעל לייצור שמני מאכל-- עץ-הזית
לאחר שמפעל עץ הזית בקרית אריה בפתח תקווה נרכש על ידי כור תעשיות בע"מ ביקרתי במפעל וסיירתי בו עם הממונה על הבטיחות והמהנדס הראשי.
חזרתי למשרדי עם רשימה גדולה מאוד של המלצות לביצוע.
החלטתי שהחשוב ביותר לטיפול מידי זו מערכת כיבוי אש של המפעל.
מצאתי שקווי המים של המפעל היו של ^3 והמונה הראשי של ^2 .הלחץ ברשת העירונית היה נמוך מדי. קווי המים וההידרנטים במפעל לא היו בכל שטח המפעל.
ערכנו תוכנית לשיפור מערכת המים. המנכ"ל טען שאני יקר וזה יעלה הרבה כסף. לאחר מספר נידנודים שלי הוסכם לבצע מיד את השיפור המוצע במערכת המים שכלל בין השאר התקנת משאבת מים המופעלת במנוע בנזין עם חיבור לשעת חירום ישירות לקו המים העירוני(באישור העירייה)ועוד ציוד רב.
לאחר מספר חדשים, כאשר טיפלו באחזקה שוטפת של מתקן המיצוי בו משתמשים בבנזין מיוחד למיצוי השמן מהגרעינים אחד הפועלים השתמש בכלי עבודה מפלדה בניגוד להוראות הקבע המחייבות להשתמש אך רק בכלי עבודה מחומרים שאינם יוצרים ניצוצות במגע עם בטון. כשבוא עמד על המתקן בגובה של מספר מטים כלי עבודה מפלדה נפל על הבטון ויצר ניצוצות שגרמו לאדי הבנזין להתלקח.
התוצאה שהמתקן כולו התלקח ובער. אחד הפועלים נהרג מיד ושנים נכוו קשה.
המהנדס הראשי והפועלים שהיו במפעל הפעילו את המשאבה ומיד היה לחץ מתאים ובכך הצליחו לכבות את האש לפני שהכבאים הגיעו. מכבי אש הגיעו רק אחרי 20 דקות כי התחנה נמצאת בקצה הרחוק של העיר וזו הייתה שעת בוקר כשהתנועה בכבישים הייתה צפופה.
שוב נוכחנו שבהסתכלות נכונה על מצב קיים ניתן לשפר וגם ניתן לשכנע את ההנהלה..
לאחר מספר שבועות פגש אותי המכנ"ל של קבוצת מפעלי המזון בחברה ובשמחה אמר לי
"אתה אדם יקר אבל הצלת לי את המפעל",
יש גם מנהלים שמוכנים להודות – לאמור תודה וגם טעיתי.
ז – שרפה המחלקת בדיקת צמיגים-אליאנס חדרה
תוך כדי העבודה משתמשים גם בבנזין. הבנזין כמובן מתאדה לסביבה הקרובה. באחד הימים פרצה אש במקום. אחת הסברות הייתה שכאשר עברה ליד המקום מלגזה עם מנוע סולר כמראה נפלט גץ לסביבה או בגלל החום של צינור הפליטה האדים התלקחו.
העובדים במקום ובסביבתו הצליחו לכבות את האש תוך דקות. כל העובדים עברו הדרכה מעשית בשימוש בציוד כיבוי נייד- מטפים- וזה היה בשבילם "תרגיל חי".
ח – שרפה של בית קירור במפעל לייצור מוצרי מזון
במפעל לייצור מזון ירקות מוקפאים פרצה אש בתוך המחסן המרכזי. הדלתות היו פתוחות ואוויר זרם פנימה ובכך הלהבה התפשטה ושרפה את המשטחים מעץ וגם את הקופסות מקרטון. האש גרמה להתלקחות חומר הפוליוריטאן שהיה בתוך הקירות שהיו בנויים מלוחות סנוויטש = שני לוחות פח כשביניהם פוליוריטאן מוקצף. אש אומנם לא התלקח אבל החומר נשרף ונוצרו גדים מסוכנים ועשן. האש כילתה את כל המחסן.
ט - בדיקת ספרינקלרים
יש לוודא שמערכת הספרינקלרים נקייה מרפש ומאבנית. לצורך כך יש לשטוף את הצנרת לפחות פעם בשנה. בקצות הקווים חייבים להיות ברזים – שהותקנו עם ההתקנה של המערכת—ואת אלה פותחים ונותנים למים לזרום החוצה. לאחר הפקת זרימת המים יש לפתוח את הברז הראשי ולהזרים מים כדי לוודא שהצנרת נקייה. רק אז סוגרים את הברזים בקצות הקווים.
' - התפוצצות מטפה כיבוי אש שהיה בתוך המכונית שלי -
מטפי כבוי – שימוש בשרפות של כלי רכב
- באחד החגים כשהייתי באשדוד יעקב החניתי את המכונית שלי בחצר ליד חדרי המגורים. בשעות הצהרים ביום חם מאוד שמענו פתאום התפוצצות. יצאתי לראות הסיבה ומצאתי כי המטפה הקטן שהיה בתוך המכונית שלי התפוצץ וכל החומר שהיה בתוכו התפזר בתוכו.
זה היה מטפה עם גז.
החום היה גבוהה מספיק כדי להעלות את הלחץ בתוך המטפה עד כדי שהמכסה יצא ממקומו בגלל השפעת הלחץ הגבוה.
יא- שרפה בעמדת גריל המסעדה התפשטה לסביבה
במתקן לצליית בשר העשן נפלט לסביבה דרך ארובה. על דפנות המתקן ועל דפנות הארובה מצטבר במשך הזמן, שומן שמתקשה אבל זה דליק.
מקרה הזה , כמו במקרים אחרים שפורסמו בעיתונות, גץ שעלה דרך הארובה גרם להתלקחות השומן ובכך התפשטה האש גם לכיוון מטה וגרמה לשרפת המתקן.
בגלל הסיכון הידוע נדרשים בעלי סטקייות להתקין יחידה לכיבוי אש אוטומטית באמצעות גז. במקרה הנדון הותקנה מערכת חדשה אבל בגלל שהמתקין לא בדק את עבודת העובד שהתקין את המערכת היא לא הייתה בפעולה.
101- מערכות ספרינקלרים ניקוי אבנית ומשקעים-
במערכת ספרינקלים רטובה המים נמצאים במצב סטטי כל הזמן ולכן מצטברים משקעים-
א – בבדיקה של מספר ספרינקלרים במערכת רטובה (כחלק של מערכת משולבת רטוב ויבש) מעל מיכלי
ג.פ.מ. בחצר סולתם נמצאו החורים של היחידות סתומים בלכלוך ובאבנית.
לאחר שהצנרת כולה נוקתה באופן יסודי הועברה הנחיה לאנשי אחזקה לשטוף את הקווים מדי שישה
חודשים כדי להוציא כל חומר מיותר שהצטבר בקווים
הנחייה זהה הועברה לעוד מספר מפעלים בהם הותקנו עד אז מערכות ספרינקלרים.
ב- במפעל דפוס הותקנה ערכת ספרינקלרים חדשה בחלק מהמפעל. בעת הביצוע דרשתי שיתקינו ברזי
ניקוז במספר קצוות של הצנרת. הקבלן לא הסכים .אז הנחתי את מנהל מחלקת אחזקה להכין את הדרוש
כדי לנקז את המים מהמערכת שכבר קיימת במקום מספר שנים.
הזמנתי את הקבלן ובלי רצון היה נוכח לידנו כאשר פתחו קצה אחד של הצנרת והמים זרמו החוצה. דאגנו
להניח על הכביש בד לבן עליו נשפכו המים. עוד לפני שכל המים זרמו החוצה כולם,כולל הקבלן, נדהמו
מכמות הלכלוך שזרם החוצה מהקווים.
לאחר מכן הותקנו ברזי ניקוז במספר קצוות של הצנרת , גם במערכת החדשה וגם בקיימת מזמן.
באותו מפעל ממשיכים לנקז את המים מהקווים לפחות פעם בשנה.
136 - מטפים עם אבקה שהתפוצצו תוך כדי הפעלתם – במפעל כימי ובצבא –
וגרמו למות המפעיל במטפה עם אבקה הזרקת האבקה נעשית באמצעות לחץ גז חנקן. בתוך
המיכל של המטפה מותקן מיכל קטן ("בקבוק") ובו חנקן בלחץ גבוה.
כאשר רוצים להתיז אבקה יש ללחוץ על ההפעלה פעמיים – בפעם הראשונה נוקר פותח את המיכל הקטן והחנקן פורץ לחלל המטפה וממלא את נפח המטפה ואח"כ לוחצים לפתיחת הנחיר שדרכו נזרקת האבקה באמצעות לחץ החנקן.
בשני המקרים, לאחר הלחיצה הראשונה עף המטפה לגובה ולכוון הפנים של המפעיל. מעוצמת המכה המפעיל נהרג.
בשני המקרים המטפה היה ישן וגם זה הונח על האדמה או על הרצפה. בבדיקות לאחר התאונות חלודה בכמות גדולה נמצאה על התחתיות. מה קרה ?? עם פתיחת הלחץ לחלל המטפה הגז מצא דרכו החוצה דרך חורים בחלודה של התחתית ואז נוצר מהמטפה כאין טיל שאף למעלה.
מסקנות:
1 - יש להקפיד שכל המטפים יהיו תלויים על הקיר או על עמוד ויהיו עטופים ביריעה של
פלסטיק (לא שקית) כדי שבמשיכה אחת ניתן לסלק את היריעה ולהפעיל את המטפה.
2 - כאשר בודקים תקופתית את מד הלחץ של גז החנקן יש לבדוק גם את תחתית המטפה.
מצאנו מטפים שהיו צבועים מחדש אבל התחתיות היו במצב של חלודה.
3 – יש להקפיד לבדוק את המטפים בלחץ מים.
תוספת
10 – .שרפה במפעל כימי שנגרמה על ידי קבלן
במפעל לייצור מוצרים כימיים פרצה שרפה וכתוצאה במתקן אחד . הנזק היה מוחלט . הזמינו קבלן שמתמחה בפרוק קונסטרוקציות לאחר שרפה (כן יש לפחות אחד שהתמחה בזה). לפני חתימת החוזה אתו הוא סייר במתקן השרוף והודרך בכל אמצעי הבטיחות שיש עליו לבצע וכן שעליו להודיע למפקח מטעם המפעל על התחלה של כל שלב . בבוקר אחד אנשיו התחילו בפרוק הצנרת של המתקן ללא שהודיעו למפקח .
עוד לפני שהקבלן החל בפרוק הצנרת ולקראת הפרוק , עובדי המתקן שטפו את כל הצינורות מתוכנן , שהיו חומרים כימיים מסוכנים. הפועלים של הקבלן היו בלתי מקצועיים . אחד מהם החל לפתוח את ברגיי החיזוק בין שני אוגנים (פלנז'ים) כשהוא עומד מתחת למקום העבודה ומסתכל למעלה . בעת שפתח את הברגים והאוגנים התרחקו האחד מהשני נזלו מספר טיפות של נוזל לתוך פיו של הפועל (מקרה אחד למיליון !!) . הוא החל לצעוק ומיד לקחו אותו לבית חולים אך שם הוא נפטר – כי החומר היה רעיל מאוד .
זה לימד אותנו שיש לוודא שהקבלן עובד בצורה שאינה מסכנת את עצמו ולא את הפועלים שלו ולכן חייב להיות במקום העבודה מישהו מהמפעל שיודע איך לעבוד בכל מקום עבודה (יתכן שבמקום עבודה בו עובדים אנשי הקבלן יש בו סיכונים אחרים שידועים לאנשי המפעל אבל אינם קשורים ישירות לעבודה שקיבל הקבלן , ואז אנשי המפעל חייבים להיות עם עין פקוחה .
אנשי המפעל רשאים , וחייבים , לדרוש להפסיק לעבוד עד שהקבלן בעצמו , או מנהל העבודה מטעמו , יקבלו הסברים מטעם מנהל המתקן ו/או הממונה על הבטיחות . אסור לעובד רגיל של המפעל לתת הוראות ו/או הנחיות לעובדיי הקבלן איך לבצע את העבודה . רק הקבלן או מנהל העבודה מטעמו רשאים לתת הוראות עבודה לעובדים שלהם .
תוספת
26 - שרפות -
- פגיעות מגזים ועשן וכן תאונות בשעת הכיבוי במפעלים : מפעל כימי ; מפעל לייצור פוליוריטאן מוקצף ; מחסנים גדולים במפעל מתכת ; מפעל לייצור קרטונים .
- לאחר שרפות במפעלים ומחסנים - תאונות בשעת הפרוק של המבנים והציוד.
(כולל מקרה מוות מבליעה מקרית של נוזל רעיל).
- שרפה בחדר טעינה של מצברים גדולים במפעל אלקטרוניקה .
- שרפה של תנורים לחימום אוויר לתאי יבוש צבע .(פ"ת)
- שרפות בחוות מכלי ג.פ.מ. עיליים במפעלים , מספר מקרים , כולל שרפה שגרמה להתפוצצות המכלים והעפת חלקים עד למאות מטרים ממקום האירוע .
- שרפה במפעל במערך שסתומי בקרה של מכלי ג.פ.מ. עיליים שגרמה לכוויות קשות לשני עובדים ולהשמדת המערך(נעמן) .
- התלקחות אש בעת מגע נוזלים משתי חביות שהיו בהן חורים (במגרש אחסון).
- ביקוע של חבית מלאה בנזין ע"י קלשון של מלגזה , גרימת שרפה ומוות של הנהג.
0 notes
Text
שאלון כוננות כיבוי אש
שאלון זה הכנתי בתחילת שנות ה-70 והועבר לכל 70 המפעלים שפעלו במסגרת כור תעשיות בע"מ שנדרשו לבצע ביקורת במפעל על בסיס שאלון זה.
המפעלים ביצעו את הביקורת . נמצאו הרבה חסרונות, שהפתיעו גם את הסוקרים ,שדרשו השלמה ו/או תיקון
ב- 1977 ראיתי פרסום של NFPA המציע להשתתף בתחרות
LEARN NOT TO BUN COMPETITION
הכנתי כתבה שמציגה את השאלון וכן סיכומים ודוגמאות של ממצאים שהתגלו במשך הביקורים.
על עבודתי זו קיבלתי פרס שלישי בתחרות – זוכה אחד שאינו בארצות הברית.
מצורפת התעודה.
כוננות כיבוי אש
כדי לאפשר דיון יסודיוכולל בנושא כיבוי-אש יש להכין את המפורט להלן ולענות על הנקודות שבסעיפים שלהלן:
1- על תובנית של שטח המפעל, הכוללת את המבנים והמתקנים ,יש לסמן את המיקום של:
1-1 קווי הצנורות-
1.1.1 מה הקטרים של הצנורות
1.1.2 מה הלחץ הקיים (לאחר בדיקה)
1.1.3 היכן נקודות החיבור של רשת המפעל אל הרשת העירונית
1.1.4 שרטוט של הרשת העירונית הקרובה למפעל כולל קטרים ושסתומים עד לחיבור לקוטר הגדול ביותר באזור המפעל.
1.1.5 היכן נמצא מונה המים של המפעל ומה קוטרו.
1.1.6 האם ישנו בקו בין הרשת העירונית לרשת המפעל "מגביל לחץ"
1.1.7 האם קיים מעבר עוקף למונה המים וכן ל"מגביל לחץ" עם שסתומים הניתנים לפתיחה השעת חירום.
1.1.8 היכן נמצאים ההידרנטים בשטח המפעל ומחוצה לו ומה הקטרים שלהם,מה מספר הזרנוקים ליד כל הידרנט והאם ישנו מזנק ליד כל הידרנט.
1.1.9 היכן נמצאים גלגילוני גומי בשטח המפעל.
1.1.10 האם נמצא בשטח המפע או לידו הידרנט מסוג "קנדי".
1-2 מאגרי מים בשטח המפעל
1.2.1 מה כמות המים המקסימלית ומה הכמות המינימלית לשעת חירום
1.2.2 מה גובה בסיס המיכל מעל פני הקרקע
1.2.3 תוכניות עתידיות להקמת מאגר מים
1.2.4 האם יש במפעל באר מים עם משאבה בהנעת מנוע שרםה פנימית
1-3 מיקום של ציוד עזר
1.3.1 משאבת מים בהנעת מנוע שרפה פנימית המורכב על עגלה, מה הספיקה
ומה הלחץ המקסימלי.
1.3.2 האם ישנם במפעל זרנוקים המונחים על עגלות.
1.3.3 האם יש במפעל ציוד כבאים- כובעים לכבאים, מגפיים מחור עומד נגד
חשפעת חומרם כימיים וחום, שמיכות אסבסט, ביגוד עמיד אש לכניסה
לאולם בו עדיין אש.
1.3.4 האם יש מסכות עם מיכל אוויר דחוס לשימוש במקרה שרפה.
1.3.5 האם יש במפעל ציוד עזרה ראשונה למקרה של כוויות ו/או נזק מעשן
וכן מנשמה
1.3.6 האם יש במפעל ציוד לפרחצת דלתות וחתכן למעולים.
1-4 סימון עמדות ציוד כיבוי אש ותכולתן
1.4.1 מספר המטפים, משקל וסוג חומר הכיבוי
1.4.2 דליי חול ו/או מים
1.4.3 היכן נמצאים מטפים בודדים
1.4.4 האם קיימים במפעל צומרי כיבוי מיוחדים( אבקה לכיבוי אש במתכות,
תרכיבי קצף מיוחד) לכיבוי שרפה של החומרים המיוחדים שבמפעל
2- צוות כבאים
2.1 הכן רשימה של העובדים אשר עברו קורסים אצל מכבי-אש ו/או צה"ל. מתי זה
היה
2.2 הכן רשימה של העובדים אשר עברו הדרכה קצרה במפעל ומתי
2.3 האם השומרים מאומנים ומודרכים בכל הקשור באזעקת כבאים וטיפול
ראשוני באש.
3-. ביקורת תקינות
3.1 מה הביקורת הנערכת במפעלכם על תקינות ציוד כיבוי ובאיזו תכיפות
3.2 מתי היתה הביקורת האחרונה . למי היא מדווחת והאם הדיווח נעשה על גבי
טופס
3.3 האם הנכם מעסיקים קבלן לביקורת הציוד ומילוי המטפים
4 – הוראות תקשורת וסיכונים
4.1 האם יש במפעל הוראו קבע בקשר לטיפול בשרפה
4.2 האם קיימים ליד כל טלפון מספרי הטלפון של מכבי-אש, מ.ד.א., ןמשטרה וביתן
השוער על לוח גדול
4.3 האם יש קשר ישיר למכבי-אש – אל חוט או טלפון ישיר?
4.4 האם קיימת הוראת קבע בקשר לאזעקת נכבי-אש בשעת שריפה ( ללא הבדל
גודל ווצמה)
4.5 האם קיימל רשימה של בעלי תפקידים ובעלי מקצוע לקריאה מיידית בעת
שריפה וליד השמות מספרי הטלפון
4.6 האם נקבע "מי יעשה מה"- פעילות טכנית, מקצועית ואירגונית- אחרי שריפה
במטרה להקטיו את הנזק הישיר והסיכונים?
4.7 האם קיימת רשימה של ספקים ובעלי מקצוע אחרים מחוץ למפעל שיצטרכו
להיעזר בהם לאחר שריפה ולשם תיקון מהיר של הנזקים?
4.8 האם בוצע ניתוח סיכונים ואיך למנעם?
4.9 האם בוצע ניתוח נזקים שעלולים להיגרם במקרה של שריפה ואיך לתקן נזקים
אלו?
5 –הקשר עם מכבי אש הקרוב למפעל
5.1 האם מבקר אצלכם קצין מניעת שרפות? מתי היה הביקור האחרון? האם מולאו
כל דרישותיו? ואם למה?
5.2 האם קבוצת הכבאים בתחנת הכיבוי הקרובה ביקרה במפעלכם והם מכירים את
המפעל, את הסיכונים העלולים לקרות בו בעת שריפ וכן את מערכת הכיבוי.
6- סביבת המפעל
6.1 מי הם שכניך, האם קיים סיכון להתפשטות שרפה או גזים מכיוון שכניך? האם
עשית משהו למנוע סיכונים אלו למפעלך ולאשיך?
6.2 האם ישנה אפשרות להיעזר בשכניך בעת שריפה? לקבל מים ו/או עזרת אנשים?
6.3 האם ישנן אפשרויות ניקוז המים לכיוון סביבת המפעל?
7- איחסון חומרים דליקים
7.1 דלק
7.1.1 האם ישנם מיכלי דלק- מזוט,סולר,בנזין, או ממסים?
7.1.2 האם ישנם מיכלי גז?
7.1.3 האם אלה מגודרים?ישנן בריכות מתאימות סביב המיכלים, האם ישנן
מקלחות מים מעל מיכלי הגז
7.1.4 האם המיכלים מוארקים לאדמה? מתי נבדקה הארקה לאחרונה?
7.1.5 מה הכמות המאוחסנת בחביות והיכן הן?האם השטח מגודר וישנה ביקורת
על הוצאת החומר?
7.1.6 האם קבעתם את כמות הדלק הדרושה במיכלים קטנים לעבודה יומים
בחדרי העבודה?האם מקפידים שרק כמויות אלה תהיינה בחדר העבודה?
7.1.7 האם יש אצלכם אישור מפקח עבודה איזורי על מחסן ו/או מיכלי דלק?
7.2 פסולת
7.2.1 האם מנקים פבולת ונפולת בעירה מתוך שוח המפעל יום יום?
7.2.2 האם האיחסון עד לפינוי הוא ליד גדר חיצונית?
7.2.3 0האם מנקים גרוטאות ברזל ועץ אל מחוץ למפעל?
8- עישון
8.1 האם ישנם אזורים במפעל שבהם חל איסור לעשן?
8.2 האם ישנם שלטים מתאימים?
8.3 האם ישנן הוראות בכתב בהתאם לנ"ל? האם הובאו לידיעה אישית של כל
העובדים?
8.4 האם הודעתם על "עבירות עישון"?
9- אמצעי גילוי ואזעקה
9.1 האם יש במפעל גלאי עשן ו/או אש?
9.2 האם יש במפעל מכשיר אזעקה להודעה על שריפה?
10- אמצעי הימלטות
10.1 האם ישנם מספיק דלתות ושערים במבנים ובאולמות הייצור, כדי לאפש
הימלטות מהירה של העובדים?
10.2 האם כל השערים של המבנים ניתנים לפתיחה קלה?
10.3 האם המעברים אל פתחי היציאה תמיד פנויים למעבר?
11- חשצל
11.1 האם כל מפסקי החשמל- ליד המכונות והציוד וכן המפסקים הראשיים ומפסקי
המשנה מסומנים וממוספרים הצורה ברורה ובולטת לעין?
11.2 האם קיימת תאורת חירום להארה בשעת הפסקת הזרם מבחוץ? תאורה
כללית?באיזורים שליד לוחות החשמל ובחדר החשמל? ובחדר הדוד?
12- רעלים
12.1 האם אלה מאוחסנים במקומות גדורים?ובמקומות רחוקים מסיכון אש ?
12.2 האם יש לאחד העובדים רשיון לאחזקת רעלים?
12.3 האם הינכם מצוידים במסכות המתאימות לכיבוי-אש של מחסן עם רעלים
שבמפעלכם?
12.4 האם ישנם אצלכם חומרים מיוחדים המגיבים בצורה שלילית למיםו/או לחומרי
כיבוי?האם הם מסומנים בצורה ברורה?האם מיקומם ידוע לכל עובדי המפעל
בצוות הכיבוי? האם גם הכבאים באזורכם מכירים את החומרים, את מקומות
איחסונם וכן את חומרי הכיבוי המתאימים להם?
13- האם,לדעתכם,קיימים סיכוני אש מיוחדים במפעלכם? לדוגמא: חומרים דליקים במחסן
אחד עם מוצרים גמורים ו/או חלקי חילוף, אחסון ניירת ניהול המפעל ליד מחלקה שבה
יש סיכון אש.
14- "הרשאת בטיחות" – האם קיים טופס זה במפעלכם לשם קבלת הרשאה לביצוע עבודות עם אש גלויה ו/או ריתוך במקומות שסהם קיימת סכנה של התלקחות אש?
0 notes
Text
התפוצצות חבית מתכת
DRUM EXPLOSION
An empty drum that was formerly full with benzene was filled with lubricating oil and a worker painted on the drum "OIL".
After the oil was emptied the drum was left in the workshop yard. A worker had to cut with oxygen a piece of steel .He put it on the empty drum—so he thought- and started cutting. The benzene fumes that were left under the oil and spread in the drum exploded. The worker was hit and injured.
התפוצצות חבית מתכת
פועל עסק בחיתוך גליל פלדה עם חמצן כשהגליל מונח על חבית מתכת ריקה –
החבית התפוצצה ..
במפעל מצא אחד הפועלים חבית ריקה שבה היה בנזין. הוא החליט למלא בה שמן ועם צבע שחור כתב עליה "שמן".
לאחר שסיים הורקת השמן השאיר את החבית בחצר.
פועל אחר צריך היה לחתוך בגליל פלדה. הוא ראה חבית שעליה כתוב "שמן" ושהייתה ריקה , העמיד אותה לידו, הניח עליה גליל פלדה ועם מדלקת חתך עם חמצן. אבל גיצים שחדרו לתוך החבית דרך הפתחים הפתוחים בראש החבית גרמו לאדי הבנזין שנשארו בכל זאת בתוך החבית להתפוצצות. החבית הועפה אל פניו וגרמה לפציעתו.קשה.
במקרה הגעתי לשער המפעל הגדול כשהאמבולנס יצא מהמפעל.
נסעתי למקום האירוע וצילמתי את התמונה המצורפת לאחר שהעמדתי את החבית והנחתי את גליל הפלדה עליה. בשיחה עם חבריו שמעתי את הסיפור הנ"ל .
סביר שכאשר מילאו שמן, ללא שוידאו ניקיון מוחלט של אדי הבנזין, כאשר מילאו בשמן האדים נדחסו מטה וכשהוריקו את השמן הם התפשטו ומילאו את חלל החבית.
שימוש חוזר בחבית – אם בכלל-- ששימשה קודם לאחסון נוזל דליק לפעמים יכול להיעשות אך ורק לאחר ששטפו היטב את החבית , מומלץ מאוד עם קיטור, ומילאו אותה מים עד מעל לגדותיה כדי לוודא שלא נשארו אדים דליקים..
לאחר מכן יש לצבוע את החבית בצבעי זיהוי של הנוזל החדש שיוכנס בה ולכתוב באותיות גדולות מה הנוזל—כמו שכתוב בחבית שמגיעה למפעל מספק חוץ..
מקרה שקרה בחו"ל
0 notes
Text
כובע מגן קל (Bump Cap)
Bump-cap saves worker's head from injury.
במפעל הוחלט שהפועלים יחבשו כובעי מגן-פועל לא חבש וקיבל חבטה בראשו. אחד הפועלים לא הסכים לחבוש כובע מגן תקני והביא מחבר שלו כובע מגן קל (BUMP CAP) שטוב במיוחד לכיסוי הראש ולא להגנה עליו. באחד הימים אותו פועל הלך להביא כלי שהיה מונח מתחת למדרגות לקומה עליונה. הוא הכניס את גופו אל מתחת למדרגות , לקח את הכלי וכאשר עמד לצאת הרים את ראשו וקיבל חבטה קשה על כובע המגן הקל. עד כדי כך הייתה המכה קשה שהכובע נסדק. הפועל קיבל זעזוע קל.למחרת הוא בא לעבודה עם הכובע התקני שקיבל מהממונה על הבטיחות במפעל.
0 notes
Text
מניעת פגיעה בעין
Safety glasses saves eye from injury of broken flying drill
באחד הסיורים שלי במפעל במחלקת אחזקה ראיתי נער, שעבד בחופשת הקיץ, מפעיל ;מקדחת עמוד ללא משקפיי מגן. בנוכחות הממונה על הבטיחות במפעל שעמד לידי שאלתי את הנער למה אינו משתמש במשקפיי המגן שסופקו לו. הוא התחיל להסביר וכמובן שלא קיבלתי מה שאמר ובקשתי מהממונה על הבטיחות לבקש את מנהל המחלקה להפסיק עבודתו של הנער, לאלתר.
אז, הנער השתכנע והרכיב את משקפי המגן.
לאחר מספר ימים התקשר אלי הממונה על הבטיחות וסיפר לי "אתה זוכר את הנער עם משקפיי המגן?" כאשר עבד בקדיחה נשבר המקדח והחצי עף לכוון עיניו ונתקע בעדשת המגן של המשקפיים.
ברור שאם לא היו לו משקפיי המגן המקדח היה ממשיך הלאה לתוך העין .........
0 notes